החצילים האלה הם מהמנות שיש להם, לנצח, פינה חמה בלבי. זו מנה איקונית ולא בכדי: מדובר בחצילים במיטבם. כמובן שהחציל הוא ירק מגוון ונהדר בהמון אופני בישול והגשה, אבל יש משהו בעסיסיות שלו במנה הזו, שמושגת תודות לקומבינציית האידוי-טיגון-זיגוג, שהופך אותה למנה שקשה לטעות איתה.
אחרי שבועות רק מתבקש לאכול משהו בריא, לא? הפעם נעשה זאת עם גרגרי חומוס מתובלים-נהדרים שאני נורא אוהב. הם חרפרפים במידה ויהיו מעולים לצד כל מנה שתעלה על דעתכם.
כבר כמה זמן שאני רואה את צורת החיתוך הזו רצה ברשת. אתם מכירים אותי, אני אוהב "מלאכת יד" בבישול, רק תהיתי אם לחיתוך היפהפה הזה יש גם יתרונות מלבד לצורתו המרשימה. והרי מסקנותי: כן, כי השוליים נעשים חרוכים ופריכים מאוד – ויש הרבה שוליים כאלה משום צורת החיתוך. ה"בפנים" לעומת זאת רך ועדין. אם רוצים הכל פריך, אפשר לטגן את השיפוד בשמן עמוק לפני התיבול ורק אז, אחרי הטיגון, לתבל.
את הפלאפל הזה הגשתי בליל הסדר והוא היה הצלחה מסחררת. ובאופן כללי, אני מאוד אוהב פלאפל ולא רק כשהוא עשוי מחומוס. פה באתר, למשל, יש גם מתכון נהדר לפלאפל כרובית. מדובר, אם כן, במנה נהדרת שבמקרה היא גם טבעונית ונטולת גלוטן, לכל מען דבאי.
איך אני אוהב פטריות, ואיך אני שונא שהן רופסות ומטוגנות יתר-על-המידה. המנה הקיצית, הקלילה, היפה והנהדרת הזו, עושה עימן, וגם עם כל שאר הירקות שבה, חסד גדול. הם נותרים פריכים, חיוניים ויפים, ממש כמו שאני אוהב.
אנחנו בעיצומה של עונת הירקות הירוקים, והו, כמה שאני אוהב אותם. המגוון שלהם עצום והמלאכה רבה. אני הלכתי על נוסח אסייתי, כדרכי, אבל לגמרי אפשר גם להקפיץ אותם בשמן זית ובכל תבלין שאוהבים. וגם עם תרכובת הירקות אפשר לשחק ולהוסיף, למשל, כרוב ניצנים או קישואים. זו מנה קלה בכל המובנים, היא אביבית במובהק והירוק שלה ירוק מאוד.
לחמניות שמרים ממולאות – רע זה לא יכול להיות. והפעם, הן ממולאות בתערובת של זיתים, פלפל חריף ומעט עשבי תיבול. תענוג גדול לאכול אותן ככה כמו שהן, בעיקר אם הן עוד מעט חמימות מהאפייה, או להגיש אותן לצד כל ממרח שעולה על הדעת. אז אם יש פה בקהל מי שעדיין מפחד מבצק שמרים, הגיע הזמן להפסיק לפחד.
איזה כיף זה סלט גזר כזה, מתובל וריחני. עם טחינה ליד ופרוסת חלה לניגוב, באמת תענוג. באופן כללי אני מעדיף גזרים מבושלים כשהם שומרים עדיין על מידה רבה של מוצקות ולא נעשים רופסים לגמרי. זה בדיוק מה שקורה בסלט הזה, כאשר אנחנו מבשלים את הגזרים עד ריכוך אבל לא יותר מדי, ואז נותנים להם לשבת עם הרוטב בקערה לפחות שעה לפני ההגשה, שייספג בהם היטב.
בארוחות שישי, כשמגיעה תבנית גדולה של תפוחי אדמה צלויים לשולחן אני מיד מתנפל עליה ומחפש את אלה השחומים והפריכים. מה שיפה במתכון הזה הוא שכל תפוחי האדמה יוצאים כאלה, שזופים וקריספיים, תודות לעובדה שטרם הצלייה בתנור אני משחים אותם על הגז. אין צורך להתנפל, יש מספיק לכולם!
מנה קלילה, טעימה, כיפית (לאכילה ולהכנה) וגם טבעונית למהדרין לפנינו. מי שקצת מכיר אותי בשלב זה יודע כמה אני אוהב רולים וויטנאמיים מדפי אורז, ועל כך יעיד ריבוי הגרסאות שלהם באתר שלי. אליהם מצטרפת, אם כן, הגרסה הזו, החביבה עליי מאוד.
ראש השנה מתקרב אלינו בצעדי ענק (איזה כיף). על שולחן החג או השישי שלי תמיד יש עגבניות צלויות כאלה או אחרות. אני מת עליהן בכל צורה, על העסיסיות הנימוחה-מתקתקה הזו שיוצאת מהן בצלייה וממש מתחננת שיטבלו בהן פרוסה נאה של חלה. כאלה הן העגבניות האלה, מנה (טבעונית ונטולת גלוטן, אגב) שהיא קלאס באפס מאמץ.
לפני כמה חודשים העליתי כאן סדרת מתכונים, טבעוניים כולם, שהכנתי עם תמרה בתי. היו שם מתכונים נהדרים, כאלה שתמרה ואני מכינים לא מעט במהלך השבוע. זהו המתכון האחרון והוא נהדר במיוחד: תבשיל של ירקות שורש וערמונים ביין אדום. חיבתי לערמונים ידועה כבר מזמן ואני שמח שהעברתי אותה גם לתמרה. טבעוניים, וסתם חובבי ירקות, המתכון הזה הוא בשבילכם.
