שבועות

בדרך כלל אני לא משווק את המתכונים שלי על ידי התרברבות בכמה שקל להכין אותם. כי בגדול אני בעד לעבוד קצת במטבח, מה קרה? אבל, המתכון הזה באמת קל לאללה. שלושה מצרכים ויש לכם מאפים מקסימים במיוחד. לשבועות, או סתם ככה. 

פעם הזמנתי את אמא שלי לארוחת שבועות חגיגית שאני ואשתי ערכנו בבית. השולחן היה עמוס עד להתפקע במאכלי גבינות, כיאה לשבועות, וגם האווירה היתה נהדרת. אממה? אמא שלי רטנה ורגזה כל הערב ורק כשהלך אחרון האורחים הבנתי למה. "אתה מזמין אותי לארוחה ולא מגיש בה בשר?" היא נזפה בי. ובאמת, בבית שלה לא היה כזה דבר. "זו ארוחת שבועות", ניסיתי לשווא להתגונן. "רק אשכנזים אוכלים מאכלי חלב בשבועות" היא הפטירה והלכה. אני לא בטוח שהיא צדקה, אבל בכל מקרה, המנה הזו לא הייתה עוברת אצלה. ובכל זאת, היא נ ה ד ר ת.  

מדובר במעין "סנדוויץ" שעשוי יריעות תפוחי אדמה מטוגנות, וביניהן תערובת גבינות. זה נהדר. אפשר לעשות את זה ככה, כמו סנדוויץ' סגור, אבל אפשר גם לעשות אותו עם יריעת תפוחי אדמה אחת פתוחה, כמו פיצה. צריך פשוט לטגן רק יריעה אחת, לפזר עליה את הגבינות כשהיא עוד במחבת ולכסות אותה במכסה לכמה דקות עד שהגבינה מותכת כהלכה. בכל מקרה התוצאה מענגת מאוד. שבועות מתקרב אלינו, רק אומר. 
 

הביטו כמה הם יפים, המאפים האלה. מהסוג הנהדר שכיף ולא נורא קשה להכין, והתוצאה בכל זאת מרשימה ומענגת מאוד. אנחנו חוזרים אם כן, לבצק, ובעיניי המאפים האלה כיפים במיוחד לשם כך. טכניקת הקיפול הנחמדה שלהם יוצרת לא רק מראה מלבב במיוחד, אלא גם בצק בעל קפלים פריכים במיוחד.

יש לי חתן הולנדי, סיימון שמו. הוא חי בארץ ומאוהב בה מאוד. אנחנו בתמורה מאוהבים בו. ארוחות השישי שלנו, רבות המשתתפים הרעשניים ועמוסות האוכל, הן אחת הסיבות להתאהבות שלו. "אצלנו בהולנד אין ארוחות כאלה" היה אומר בהתפעלות בתחילת הכרותנו. אני כמובן מקפיד שבכל ארוחת יהיה סוג אחד לפחות של תפוח אדמה, שירגיש בבית. הרי ההולנדים צורכים תפוחי אדמה למכביר ונותנים לירק הזה מקום של כבוד במטבח (הלא מאוד מרשים שלהם, בואו נודה באמת). 

מאפה נהדר לסוף השבוע לפנינו, חברים יקרים. מז'אנר ה"גם יפה וגם טעים להחריד". והאמת, כששומעים ממה הוא מורכב – בצק פילו, פטריות, שמנת, גבינת מוצרלה ועשבי תיבול – מבינים שטעים זה חייב להיות. אז קדימה, בואו נגלגל.

"אחרי החגים" כבר כאן, אבל זה לא אומר שחייבים להפסיק לבשל. את המאפה הזה הכנתי כבר לפני כמה שבועות עם יולי נכדי הממתק, וכל כך נהננו שמהר צילמתי גרסה גם בשבילכם. המילוי שלו – של כרישה, פטריות ושמנת – כל כך טעים שכמעט מתחשק לאכול אותו ככה, עם כף. מזל שהתאפקתי כי כשהוא נכנס לתוך שכבות פריכות של בצק פילו העונג כפול ומכופל. 

מתכון חגיגי, יפה ומענג מאוד לפנינו. הוא מסוג המתכונים המרשימים שבעצם לא כל כך קשה להכין אותם, והאמת שגם ממש כיף. השילוב האלמותי של מנגולד עם גבינות ובצק פילו פריך ו"פלייקי" לא יאבד מקסמו לעולם, ולנו נותר רק להינות ממנו. זו מנה שתהיה נהדרת ב"סתם" ארוחת שישי או על שולחן החג שלכם (החגים מתקרבים אלינו…). 

יש מנות שאין לי ברירה אלא להחביא ברחבי הבית לפני ארוחת שישי. אחרת, כמיטב הקלישאה, הן פשוט מתחסלות לפני הארוחה, ואין דבר שמעצבן אותי יותר. אני לא אגלה פה את מיטב מקומות המחבוא שכבר יצרתי, אבל סמכו עליי שהם יצירתיים. כזו היא המנה שלפנינו. בורקס חציל עם גבינה ובצל ירוק – כמה פשוט, ככה נחטף לפני הארוחה, וגם במהלכה אם במקרה הם מספיקים להגיע לשולחן. הם טעימים נורא, קל וכיף להכין אותם, ולא סתם הם הפכו לאחת המנות המבוקשות בבית משפחתי. 

פירה, רבותיי. לכאורה, מה יש עוד לומר עליו? ובכן, בואו נדבר קודם כל על זן תפוחי האדמה. תכלס: הכי קל לקנות בסופר תפוחי אדמה "גורמה" של המותג "דוד משה". הם עושים פירה מצויין. לדקדקנים שביניכם מומלץ לקנות את תפוחי האדמה מזן "ראטה", שהם פשוט מושלמים לפירה (הפירה המפורסם של רובשון עשוי מאלה).

מתכון "מודולרי" נוסף לפנינו, כלומר, מתכון בסיסי שלאחריו תגענה אפשרויות הגשה שונות ומגוונות. והפעם – לחמים שטוחים עם תוספות. טופינגז, איף יו וויל. ברבים ממטבחי העולם מגישים אותם בגרסאות שונות (והפיצה היא ממש לא היחידה), והם כיפים וטעימים נורא בכל גרסה. אז נתחיל ממתכון בסיסי לבצק שכזה, ולאחריו כמה גרסאות שאני אוהב במיוחד. 

לא מזמן הכרזתי כאן, קבל עם ועדה, שנמאס לי מרוטב עגבניות. ובכן, אל תאמינו לכל מה שאני אומר. הלזניה שלפנינו מדגימה באופן נהדר את השילוב המיטבי של רוטב עגבניות, חצילים קלויים כהלכתם, בשמל וגבינה. גם זיתים ועלי בזיליקום הצטרפו לחגיגה ויצרו לנו לזניה כה עסיסית, עשירה וטעימה. בעיניי גם נורא כיף להכין אותן, את הלזניות למיניהן.