כנאפה משמשים

הלכנו, נלי שפר ואני, באחד הרחובות הקטנים של העיר גזי אנטיב שבטורקיה, עיר נהדרת שברזומה שלה רשומים הקבבים ומיני הבקלאווה הכי טובים בטורקיה. בחנות קטנה במיוחד, ראינו מחזה מרהיב: ליד לוח נחושת עגול וגדול, שתחתיו בערה להבת אש קטנה, עמד נער טורקי והחזיק בידו מיכל פח קטן, ממש כמו של קופסאות שימורים, שתחתיתה מנוקבת בהרבה חורים דקיקים. הפחית הייתה מלאה בבלילת בצק נוזלית למדי, והנער סובב מידי פעם בתנועות רחבות ומדודות את הפחית המחוררת מעל לוח הנחושת החם ונתן לבלילה לזרום בחוטים דקיקים על לוח הנחושת. אלה, בבואם במגע עם המתכת החמה התמצקו תוך כמה שניות לכלל אטריות דקיקות, בהירות ורכות למגע. הנער גרף אותן מלוח הנחושת בתנועה אחת והוסיף אותן לערימה ענקית של אטריות דקיקות במיוחד נראו כמו שיער מלאכים.

באחד מבתי הבקלאווה הרבים שבעיר יכינו מהם, אחר כך, את אחד ממעדני המתיקה של הטורקים: ילפפו אותן במהודק סביב מחית פיסטוקים שצבעה ירוק זרחני, מבושמת במי ורדים שתצטרף לאחת מעשרות מיני המתיקה שמכינים שם מהאטריות האלה.

באזורנו הן זכו לתהילת עולם בעיקר בשל הכנאפה שמכינים מהן.

מדובר בפטנט פשוט וגאוני: בין שתי שכבות של אטריות דקיקות, פריכות וספוגות בסירופ סוכר מבושם טמונה גבינה, מחלב כבשים בדרך כלל, ויחד הם באמת יוצרים את אחד הממתקים הלבנטיניים הכי שווים בסביבה.

ברור היה שזה רק עניין של זמן שאקח את העניין הבסיסי הזה ואעשה בו מעשים. כלומר אשאיר על כנו לגמרי את העיקרון המצוין שבו משטחים שכבה של אטריות על מחבת, מניחים גבינה על כל שטחה, מכסים בעוד שכבה צפופה לאטריות ומטגנים לאט משני הצדדים עד שהאטריות הדקיקות נעשות שחומות ופריכות לגמרי והגבינה שבתוכן נמסה קלות, ואקח אותו למקומות אחרים, תוך שאני משתמש במטבחי העולם על שלל מאכליהם כמגרש המשחקים הפרטי שלי.

כי רק תארו לכם מה יקרה אם נוסיף למילוי הגבינה הבסיסי גם – נניח – משמשים טריים, קליפת לימון מגורדת וגם תמצית וניל אמיתית. אני אגיד לכם מה יקרה : זה יהיה נפלא, ואני מדבר מניסיון אישי צפוף ולוחץ שכן מדובר בקומבינציית כנאפה נהדרת לגמרי שמעבר ליתרון הברור שלה, אפשר גם להימנע מהצפתה בסירופ הסוכר המסורתי, בעיקר משום שהמילוי מתוק כבר דיו ואפשר, אי לכך, להסתפק בזילוף דקיקי של הסירופ מעל, או דבש מתובל במקום.

היתרונות בהכנת הכנאפה ברורים לגמרי: ראשית, את הדבר העיקרי במנה הזאת, האטריות הדקיקות, לא צריך להכין לבד, אלא קונים אותן מוכנות לשימוש מיידי. העובדה המשמחת הזאת מתקזזת כמעט לגמרי עם העובדה המצערת שכדי לקנות את האטריות צריך לכתת רגליים (או רכב, אם נהיה לרגע חיוביים יותר בגישתנו) לשווקים הנידחים (שוק לווינסקי, יפו, מזרח ירושלים וכאלה).

כל מה שעוד צריך זה מחבת טפלון טובה וכל השאר זה ממש משחק ילדים.

 

כנאפה ריקוטה עם משמשים

מצרכים

250 גר' אטריות דקיקות לכנאפה

100 גר' חמאה מומסת

250 גר' גבינת ריקוטה טרייה

כף אבקת סוכר

משמשים טריים חתוכים לרבעים

1 כף קליפת לימון מגורדת

2 כפיות תמצית וניל אמיתית

 

איך מכינים

1. מערבבים בקערה את הגבינה, הסוכר, הלימון והוניל.
2. גוזרים את האטריות במספריים לפיסות של כ-3-4 ס"מ. מפרידים בין האצבעות את האטריות כדי שממש תיפרדנה אחת מהשנייה ושמים בקערה. מטפטפים את החמאה המומסת על האטריות וממשיכים לערבב בעדינות את החמאה והאטריות.
3. מורחים בנדיבות מחבת טפלון בקוטר של 24 ס"מ בחמאה .

מפזרים על תחתית המחבת מחצית מכמות האטריות המחומאות ומהדקים אותן מעט בשכבה אחידה אל תחתית המחבת:

מפזרים את מילוי הגבינה על כל פני שטח האטריות בשכבה אחידה:

מניחים את המשמשים על הגבינה בצורה נאה:

מפזרים את המחצית הנותרת של האטריות על המשמשים בשכבה אחידה ומהדקים קלות:

1. מניחים את המחבת על להבת הכיריים הגדולה ביותר ומטגנים על להבה בינונית במשך חמש דקות בערך. אפשר אחרי כמה דקות להרים מעט את תחתית הכנאפה ולראות מה צבעה. מידי פעם תסובבו את המחבת על הלהבה, כדי לתת טיגון אחיד ככל האפשר לכל העסק.
2. הגליצ'ו באלגנטיות, בבקשה, את הכנאפה לצלחת שטוחה. עכשיו הלבישו את המחבת על הכנאפה שבצלחת ופשוט היפכו כך שהכנאפה תהיה שוב במחבת, הפעם כשהצד המטוגן השחום והמגרה למראה כלפי מעלה, וטגנו את הצד השני הפעם, שוב כחמש דקות.
3. מגליצ'ים מהמחבת, מטפטפים דבש מתובל או סירופ סוכר מעל ומגישים חמים.

4.