שבועות

בדרך כלל אני לא משווק את המתכונים שלי על ידי התרברבות בכמה שקל להכין אותם. כי בגדול אני בעד לעבוד קצת במטבח, מה קרה? אבל, המתכון הזה באמת קל לאללה. שלושה מצרכים ויש לכם מאפים מקסימים במיוחד. לשבועות, או סתם ככה. 

פעם הזמנתי את אמא שלי לארוחת שבועות חגיגית שאני ואשתי ערכנו בבית. השולחן היה עמוס עד להתפקע במאכלי גבינות, כיאה לשבועות, וגם האווירה היתה נהדרת. אממה? אמא שלי רטנה ורגזה כל הערב ורק כשהלך אחרון האורחים הבנתי למה. "אתה מזמין אותי לארוחה ולא מגיש בה בשר?" היא נזפה בי. ובאמת, בבית שלה לא היה כזה דבר. "זו ארוחת שבועות", ניסיתי לשווא להתגונן. "רק אשכנזים אוכלים מאכלי חלב בשבועות" היא הפטירה והלכה. אני לא בטוח שהיא צדקה, אבל בכל מקרה, המנה הזו לא הייתה עוברת אצלה. ובכל זאת, היא נ ה ד ר ת.  

מדובר במעין "סנדוויץ" שעשוי יריעות תפוחי אדמה מטוגנות, וביניהן תערובת גבינות. זה נהדר. אפשר לעשות את זה ככה, כמו סנדוויץ' סגור, אבל אפשר גם לעשות אותו עם יריעת תפוחי אדמה אחת פתוחה, כמו פיצה. צריך פשוט לטגן רק יריעה אחת, לפזר עליה את הגבינות כשהיא עוד במחבת ולכסות אותה במכסה לכמה דקות עד שהגבינה מותכת כהלכה. בכל מקרה התוצאה מענגת מאוד. שבועות מתקרב אלינו, רק אומר. 
 

יש מנות שאין לי ברירה אלא להחביא ברחבי הבית לפני ארוחת שישי. אחרת, כמיטב הקלישאה, הן פשוט מתחסלות לפני הארוחה, ואין דבר שמעצבן אותי יותר. אני לא אגלה פה את מיטב מקומות המחבוא שכבר יצרתי, אבל סמכו עליי שהם יצירתיים. כזו היא המנה שלפנינו. בורקס חציל עם גבינה ובצל ירוק – כמה פשוט, ככה נחטף לפני הארוחה, וגם במהלכה אם במקרה הם מספיקים להגיע לשולחן. הם טעימים נורא, קל וכיף להכין אותם, ולא סתם הם הפכו לאחת המנות המבוקשות בבית משפחתי. 

לא מזמן הכרזתי כאן, קבל עם ועדה, שנמאס לי מרוטב עגבניות. ובכן, אל תאמינו לכל מה שאני אומר. הלזניה שלפנינו מדגימה באופן נהדר את השילוב המיטבי של רוטב עגבניות, חצילים קלויים כהלכתם, בשמל וגבינה. גם זיתים ועלי בזיליקום הצטרפו לחגיגה ויצרו לנו לזניה כה עסיסית, עשירה וטעימה. בעיניי גם נורא כיף להכין אותן, את הלזניות למיניהן. 

מה אגיד ומה אומר. חיבתי לקציצות ידועה כבר היטב, וגם בשבועות אני לא רואה סיבה להחסיר אותן משולחן החג. הפעם מדובר בקציצות נהדרות במיוחד, של ארטישוק וגבינות (מוצרלה וצ'דר), מגולגלות בפירורי לחם ומטוגנות עד הזהבה חיננית. אני אישית מעדיף אותן שמנמנות וגדולות יחסית.

קוראים להם נודי והם אחיהם של ניוקי תפוחי-האדמה. הם עשויים מתערובת של גבינת ריקוטה, פרמזן, קמח, מעט ביצים ותו לא. הם קלים וקטיפתיים למגע, אולי אפילו יותר מאחיהם הבכור, ובעיקר: ה ר ב ה יותר קל להכין אותם. כאן לא תצטרכו לבשל תפוחי אדמה, למעוך ולסנן. ההכנה של הנודי דורשת רק ערבוב של מוצרים בקערה. ולמה להכין אותם בבית, אתם שואלים? התשובה פשוטה מאוד: אין ניוקי קנויים שישתוו לאלה שתכינו בבית, במיוחד גרסת הריקוטה. מה גם שבעיניי פעולת ההכנה שלהם היא לא פחות ממענגת. שבועות ממש מעבר לפינה והם יהיו נהדרים על שולחן החג שלכם. נתחיל במתכון בסיסי לנודי עצמם, ולאחר מכן תגענה גרסאות הגשה שונות.

בעיני מדובר ביצירת מופת בעלת פשטות אלגנטית: קינוח בנוי ומורכב לתפארת שעובד על הנוסחה הקלאסית של שני אלמנטים מנוגדים, שהם בצק עלים חמאתי דקיק, פריך ומתפורר בפה, וקרם וניל קלאסי, עשיר וטעים שמשלים ברכותו המענגת את המנה הנהדרת הזו.

הכנאפה אהובתי משכבר הימים מקבלת כאן טוויסט קטן ונפלא: מילוי של משמשים, וניל ולימון. אם חשקה נפשכם במתכון נהדר, וקצת אחר, לשבועות (או סתם ככה) – הגעתם למקום הנכון.

ראשית אני מלמד איך להכין בצק פריך משובח. זו מיומנות נהדרת כי מרגע שתלמדו להכין את הבצק תוכלו להכין כל כך הרבה טארטים משגעים, מלוחים או מתוקים. המתכון הזה הוא של טארט במילוי ריקוטה וצנוברים שאני אוהב מאוד. 

עוד מתכון שאפשר לשייך בשמחה למה שאני מכנה "מחלקת הרושם". הוא גם טעים באופן שערורייתי וגם יפה וחגיגי. הכינו אותו לארוחה חגיגית, בשבועות או סתם כדי לשמח מישהו אהוב, והוא יאהב אתכם חזרה.