סלטי דג למיניהם הם דבר נהדר. וכראיה, באתר שלי יש כמה וכמה מהם. חלקם מגיעים מהעולמות האירופאיים יותר, וחלקם, כמו זה מהעולמות האסייתיים. כך או כך, דג שעשוי כהלכתו משדרג כל סלט והופך אותו לארוחה של ממש. סלט הסלמון האסייתי הזה מופיע לא פעם במטבח הפרטי שלי בוריאציות שונות, ותמיד מתחסל ברגע.
אחרי שבועות רק מתבקש לאכול משהו בריא, לא? הפעם נעשה זאת עם גרגרי חומוס מתובלים-נהדרים שאני נורא אוהב. הם חרפרפים במידה ויהיו מעולים לצד כל מנה שתעלה על דעתכם.
איך אני אוהב פטריות, ואיך אני שונא שהן רופסות ומטוגנות יתר-על-המידה. המנה הקיצית, הקלילה, היפה והנהדרת הזו, עושה עימן, וגם עם כל שאר הירקות שבה, חסד גדול. הם נותרים פריכים, חיוניים ויפים, ממש כמו שאני אוהב.
המנה הזו היא דוגמה מצוינת לפשטות הנהדרת של מה שאנחנו מכנים "מוקפץ". צריך רק לשמור על יחס נכון בין טמפרטורה (גבוהה מאוד) לבין זמן בישול (קצר מאוד). רק אז נקבל את הפריכות והעסיסיות הנדרשות, גם של העוף וגם של הפלפלים (הביטו בתמונה, רואים את זה!). אז ברבע שעה של הכנות ובחמש דקות של הקפצה, יש לכם מנה מעולה במיוחד.
מנה קלילה, טעימה, כיפית (לאכילה ולהכנה) וגם טבעונית למהדרין לפנינו. מי שקצת מכיר אותי בשלב זה יודע כמה אני אוהב רולים וויטנאמיים מדפי אורז, ועל כך יעיד ריבוי הגרסאות שלהם באתר שלי. אליהם מצטרפת, אם כן, הגרסה הזו, החביבה עליי מאוד.
כשהאמריקאים אומרים Scrambled eggs לזה בדיוק הם מתכוונים: לתערובת של ביצים וחמאה, שמתבשלת באיטיות על אדים עד לקבלת מרקם רך-נימוח. וזה טעים, הו כמה שזה טעים. כמובן שאפשר, את אותה תערובת בדיוק, לטגן ולקשקש על מחבת, כמו שאנחנו מכירים, וגם זה נהדר. אבל מי שמתחשק לו Scrambled eggs כהלכתו, כל מה שצריך זה קערה חסינת חום. לארוחת בוקר, בראנץ' או ערב, מדובר בעונג גדול במיוחד.
יש מאכלים כאלה שבעיניי, כולם צריכים לדעת להכין. כלומר, שהם כל כך קלים להכנה וכל כך טעימים שפשוט אין סיבה שלא. כזה הוא סלט החצילים הבאמת קל והבאמת נהדר שלשמו התכנסנו היום. אין סיבה שהוא לא יהיה בארסנל המתכונים של כוווולם. הכי כיף למרוח אותו על פרוסה נאה של חלה ולהנות מהטעם השרוף-חרוך הנהדר שמקבל החציל.
בואו נדבר רגע דווקא על מוסיקה. מה אתם שומעים כשאתם מבשלים? מבחינתי הקריטריון הוא אחד ויחיד: שירים שאפשר לשיר אותם תוך כדי הבישול. אם אפשר בצעקות אפילו יותר טוב. את בישולי ארוחת השישי אני הכי אוהב, בין השאר מהסיבה הזו בדיוק. תמיד מישהו בא לעזור והפעם הייתה זו רחל בתי. הכנתי את המנה הנהדרת הזו, מעין סלט חם, והיא שמה לנו מוסיקה שיכולנו לצרוח בקולי קולות.
ראש השנה מתקרב אלינו בצעדי ענק (איזה כיף). על שולחן החג או השישי שלי תמיד יש עגבניות צלויות כאלה או אחרות. אני מת עליהן בכל צורה, על העסיסיות הנימוחה-מתקתקה הזו שיוצאת מהן בצלייה וממש מתחננת שיטבלו בהן פרוסה נאה של חלה. כאלה הן העגבניות האלה, מנה (טבעונית ונטולת גלוטן, אגב) שהיא קלאס באפס מאמץ.
תראו, זו לא אשמתי שבחוץ חום איימים מעיק. ולמי יש כוח לבשל בקיץ ובחום הזה, למי? ובכן, לי יש! קיץ, חורף, סתיו, אביב. כל עונה והבישולים שלה, ושום חום יולי-אוגוסט לא יקחו ממני את ההנאה שבבישול. זה רק אומר שאנחנו עדיין תחת הקטגוריה של "מאכלי קיץ קלילים ורעננים". אלה הם בדיוק סוג המאכלים, רובם לפחות, שאני מכין בארוחות הביתיות בעונה זו של השנה. זה אומר שהן קלות להכנה, יחסית לפחות, וזה אומר שהן אכן מנות קיציות על כל המשתמע מזה. ואני אומר, למה להכביר מילים. גם ככה חם, אז הרי לכם מלוא הסל צרור מתכונים להנאתכם. מתכונים מכל הסוגים ומכל המינים, כולם קיציים למהדרין.
וועליה, איזה חום. אנחנו חוזרים מיד לקו המתכונים הקלילים והקיציים. כשאומרים לי "קליל", אני מיד חושב על אסייתי, וכשאומרים לי "אסייתי" הכי מתחשק לי ויאטנמי. הוא האהוב עליי מבין מטבחי דרום-מזרח אסיה, כנראה בגלל שהוא מבוסס על שלושה מטבחים שונים: סיני, ויאטנמי וצרפתי. למטבח הנהדר הזה אני מקדיש הפוסט של היום. נתחיל במתכון של העוף הנהדר שבתמונה ונמשיך למתכונים נוספים, נהדרים גם הם, ויאטנמיים וקלילים מאוד.
בארוחת השישי האחרונה בבית משפחת אהרוני הודעתי חגיגית ש"היום יש ארוחה קיצית וקלילה". הכנתי לפיכך שלל מנות בדיוק כאלה – קלילות, רעננות, כיפיות, ורובן גם קלות למדי להכנה. כזו היא המנה החיננית שלפנינו – טאקוס. היום כבר אפשר לקנות אותם, ארוזים, פריכים ומוכנים לאכילה, והם עשויים כולם על טהרת קמת התירס. צליאקים – זה המתכון בשבילכם. כל שנותר לנו הוא למלא אותם ולהנות.
