מתכונים

לחמים שטוחים למיניהם הם דבר נהדר. ראשית, אין צורך במכשירי בישול או אפיה להכנתם. שנית, הם מגוונים ביותר ואכן, מטבחי אגן הים התיכון מלאים בהם. הקטגוריה הזו מחולקת  לשניים: לחמים שטוחים שתפקידם ללוות את הארוחה בדרך כזו או אחרת, או להשתדך למזון אחר ליצרית ארוחה, כמו הפיתה למשל. ויש את אלה שמגיעים כבר עם השידוך "בילט אין". כזהו הלחמאעג'ון התורכי (ויש הטוענים שמקורו אצל הארמנים). מדובר כידוע בבצק שטוח ודק, שוליו חרוכים ופריכים ועליו מרוחה שכבה דקה של בשר מתובל.  הם נאפים זמן קצר בחום גבוה עד שהם כמו מתאחדים והופכים לגוף אחד בו קשה להפריד בין הבצק לתערובת הבשר שמעליו. בקיצור – ת ע נ ו ג. 

מתכון חגיגי, יפה ומענג מאוד לפנינו. הוא מסוג המתכונים המרשימים שבעצם לא כל כך קשה להכין אותם, והאמת שגם ממש כיף. השילוב האלמותי של מנגולד עם גבינות ובצק פילו פריך ו"פלייקי" לא יאבד מקסמו לעולם, ולנו נותר רק להינות ממנו. זו מנה שתהיה נהדרת ב"סתם" ארוחת שישי או על שולחן החג שלכם (החגים מתקרבים אלינו…). 

אתם יכולים לדמיין משהו טוב יותר, עסיסי יותר ובעיקר טעים יותר מפרוסה נאה של לחם טרי שעליה כבד קצוץ שהכנתם בעצמכם? אני לא. הקפידו לקצוץ את הכבד בסכין ולשמור על מרקם גס יחסית (כמו במתכון הזה), והתוצאה לא תאכזב אתכם, אני מבטיח.

בינינו, גאלט הוא שם מכובס לפאי של עצלנים: מרדדים עיגול בצק פריך, מניחים במרכזו ערימת פירות עם כמה עזרים טקטיים, אוספים, מקפלים את שולי הבצק על ערימת הפרי ואופים. זהו. בלי תבנית ובלי הנדסת המוצר. מלבד העובדה שהוא ממש קל להכנה, יש למאפה הזה עוד יתרון ברור. היחס בין הבצק הפריך החמאתי והטעים שלעצמו לבין הפרי שהוא מכיל. המון פרי, מעט בצק. אז רגע לפני שהם נגמרים לנו, בואו ננצל עוד קצת את השזיפים למאפה הנהדר הזה. 

אני ממש מתאפק לא לכתוב עכשיו את הקלישאות שעולות לי לראש ביחס למנה הזאת, אבל בחיי שהן נכונות. זו באמת מנה שאי אפשר להפסיק לאכול, אני באמת מאוהב בה, ולדעתי ממש בקרוב – גם אתם. קולורבי צלוי הוא עונג צרוף אם תשאלו אותי, וכשמערבבים אותו עם חמאת מיסו מתקבלת מנה מופלאה, לא פחות. הם יוצאים נימוחים, חמאתיים ובעלי ארומה משכרת. למותר לציין כמה קל להכין אותה. היכונו להתמוגג.

המתכון היום מוקדש כל כולו לשוקי עוף. כשהיינו ילדים לא ניסינו אפילו להילחם עליהן, כי ידענו שזה קרב אבוד מראש. המבוגרים תמיד זכו בהן, בשוקיים הנכספות והנחשקות, ואנחנו קיבלנו את גורלנו בהשלמה. כתיבת המתכון הזה הזכירה לי איך נהגה אמי למשש את התרנגולות החיות שהיו מוחזקות בחנות העופות בשוק. אחת אחת היא הייתה עוברת ואומדת את עובי בשרן, ולא פעם משחררת גם קללה עסיסית בבוכרית כשאחת מהן ניקרה אותה. נתחיל היום עם שוקי עוף "אדובו", מנה פיליפינית נהדרת, ואחריה נלמד עוד כמה דרכים להכין שוקיים עסיסיות, פריכות ומענגות עד מאוד.

לפני כמה חודשים העליתי כאן סדרת מתכונים, טבעוניים כולם, שהכנתי עם תמרה בתי. היו שם מתכונים נהדרים, כאלה שתמרה ואני מכינים לא מעט במהלך השבוע. זהו המתכון האחרון והוא נהדר במיוחד: תבשיל של ירקות שורש וערמונים ביין אדום. חיבתי לערמונים ידועה כבר מזמן ואני שמח שהעברתי אותה גם לתמרה. טבעוניים, וסתם חובבי ירקות, המתכון הזה הוא בשבילכם. 

יש מנות שאין לי ברירה אלא להחביא ברחבי הבית לפני ארוחת שישי. אחרת, כמיטב הקלישאה, הן פשוט מתחסלות לפני הארוחה, ואין דבר שמעצבן אותי יותר. אני לא אגלה פה את מיטב מקומות המחבוא שכבר יצרתי, אבל סמכו עליי שהם יצירתיים. כזו היא המנה שלפנינו. בורקס חציל עם גבינה ובצל ירוק – כמה פשוט, ככה נחטף לפני הארוחה, וגם במהלכה אם במקרה הם מספיקים להגיע לשולחן. הם טעימים נורא, קל וכיף להכין אותם, ולא סתם הם הפכו לאחת המנות המבוקשות בבית משפחתי. 

תראו, זו לא אשמתי שבחוץ חום איימים מעיק. ולמי יש כוח לבשל בקיץ ובחום הזה, למי? ובכן, לי יש! קיץ, חורף, סתיו, אביב. כל עונה והבישולים שלה, ושום חום יולי-אוגוסט לא יקחו ממני את ההנאה שבבישול. זה רק אומר שאנחנו  עדיין תחת הקטגוריה של "מאכלי קיץ קלילים ורעננים". אלה הם בדיוק סוג המאכלים, רובם לפחות, שאני מכין בארוחות הביתיות בעונה זו של השנה. זה אומר שהן קלות להכנה, יחסית לפחות, וזה אומר שהן אכן מנות קיציות על כל המשתמע מזה. ואני אומר, למה להכביר מילים. גם ככה חם, אז הרי לכם מלוא הסל צרור מתכונים להנאתכם. מתכונים מכל הסוגים ומכל המינים, כולם קיציים למהדרין.

אם חיפשתם מה לבשל בסוף השבוע – תמו החיפושים. הנה הוא לפניכם, מאפה כה טעים ונחמד להכנה. השילוב של בצק פילו פריך ו"פלייקי", עם בשר טחון, חצילים וצנובר יהיה מקסים בארוחת השישי שלכם. ומה אני מבשל מחר, אתם שואלים? תופתעו לגלות: כלום. אני הולך עם הנכד שלי למסעדה, רק שנינו. 

בזמן האחרון אני מאוהב בבצלים ממולאים. בדרך כלל אנחנו מתייחסים לבצל כאל ירק תבלין, דהיינו כאל ירק שלא ממש עומד בזכות עצמו. שחקן משנה שתפקידו מצטמצם לכלל "נותן טעם" למרק, לסלט או לתבשיל כלשהו. אבל כשממלאים בצל – ולא חשוב במה – הוא הופך לשחקן שווה ערך לשאר המרכיבים בתבשיל. הוא שווה ערך למילוי וגם לרוטב, צועד לקדמת הבמה בעוז ובגאון, מציג עצמו לראווה ומפגין יכולת נפלאה בתפקידו זה. משהו בתפקיד הזה, של הירק הממולא מפיק ממנו עדינות ומתיקות נפלאים שהופכים אותו לירק אידיאלי למילוי. הוא לא משתלט על התבשיל, הוא לא נבלע בתוכו ולא נודע כי בא אל קרבו. הוא פשוט מתמזג בטבעיות מקסימה בתבשיל מבלי לאבד את זהותו.

השידוך של כבדי עוף עם דבר-מה מתקתק עובד פלאים. השילוב האולטימטיבי בעיניי הוא בינם לבין הדובדבנים אהוביי, המתוקים ואף מעט חמוצים. נוסיף מעט בצלי שאלוט חינניים לכל העסק ותתקבל לנו מנה נהדרת. וכשמניחים את כל זה לצד תלולית נאה של פירה קטיפתי… כל מילה מיותרת. יאללה, אל תהיו כבדים.