צמחוני

לפניכם מתכון שמוקדש כולו ללביבות תפוחי אדמה. בבסיסן של כל הלביבות האלה מחית תפוחי אדמה, דומה מאוד לתערובת של ניוקי, שיוצרת לביבות רכות ועסיסיות שאני אוהב מאוד. יש כאן חמישה סוגים, אחד טבעוני, אחד בשרי, אחד מתוק, שיהיה לכו-לם.

לביבות תירס פריכות כשמן כן הן: פריכות, מתקתקות וטעימות שבא למות. וכשמגישים אותן עם רוטב צ'ילי מתוק-חריף ההנאה כפולה ומכופלת. 

כך נראה יום שישי שגרתי בבית משפחת אהרוני: אני מבשל ארוחת ערב גדולה שנעה בין 12 איש (המשפחה המצומצמת) לעשרים ומשהו איש (המשפחה המורחבת). אז מה יקרה בערב שישי שבו, לא רק שאני צריך להתחשב במגבלות התזונה של הנוכחים (טבעונים, צמחונים, צמחו-דג, לל"ג ושונאי כוסברה שלא ברא השטן), אני צריך ארוחה קלילה ומהירה להכנה (כי נפלו בחיקי בר המזל כרטיסים למופע צהריים של גידי ופוליקר)? אם ניחשתם המבורגר, ניחשתם נכון. מתכון זה יציע שלושה כאלה, שיתאימו לכו-לם. האמת? אחלה ארוחת שישי.

בשנים האחרונות התאהבתי בה. במרקם שלה, בטעמה הנהדר, האופייני והמוגדר כל כך. וכשמתייחסים אליה יפה, דהיינו לא מבשלים אותה עד שתצא נשמתה, היא מחזירה אהבה ומתבררת להיות מגוונת מאוד. אני מדבר כמובן על הכרובית. המתכון היום מוקדש רק אליה, עם מנה מענגת במיוחד של גראטן כרובית וראש סלרי. אחריה יבואו עוד שני רעיונות לשימוש בירק המופלא הזה, של "טאבולה" כרובית ופרגיות מוקפצות עם פרחי כרובית. הכי מצחיק זה להגיד כרובית והכי כיף זה לאכול אותה. 

מתכון מגוון מאוד לפנינו חברים. הנושא: בצק יוגורט. האפשרויות: רבות ומגוונות. ההנאה: מובטחת. זה בצק נהדר ופשוט במיוחד להכנה, שקיים בכל מיני גרסאות במטבחים הבלקניים. העיקרון הוא פשוט: במקום להוסיף לקמח ולשאר מרכיבי הבצק מים, מוסיפים לו יוגורט, שמעשיר אותו פלאים. אני אפילו לא מעבד אותו במיקסר, אלא ביד, בתוך קערה גדולה. ככה הכי קל וכיף להכין אותו. אנחנו נלך על מאפים דמויי-בורקס במילויים שונים, מגבינות, חצילים ודלעת ועד מילוי מתוק של תפוחים. 

תשכחו לרגע מסלט הטאבולה הטוב והמוכר. הבורגול ידידינו הוא חומר גלם מעניין שטומן בחובו עולם שלם שכדאי להתייחס אליו. המתכון של היום משלב כמה דברים שאני אוהב עד מאוד: קציצות (והפעם – נאות!), בורגול, גבינות, פיסטוקים… זו מנה נהדרת ומיוחדת שלוקחת את הבורגול למחוזות קצת אחרים מאלה המוכרים לנו בדרך כלל. 

מתכון פסטה נוסף לפנינו, במיוחד לכבוד יום הפסטה הבינלאומי (ולמה בעצם לא כל יום הוא יום הפסטה?). הפעם מדובר ב"שערות המלאכים" האהובות עליי משכבר. אלה אטריות דקיקות במיוחד, ספוגות בטעמי לימון, חמאה, שום וגבינה. הן עדינות, קלות ומלאות טעם לימוני משובח. המלאכה קלילה והתוצאה מענגת.

היום נכין מנה שאני אוהב מאוד: קונכיות פסטה ממולאות, טעימות-טעימות. הרעיון הבסיסי הוא קונכיות ממולאות באחד המילויים שיובאו בהמשך, מסודרות יפה בתבנית חסינת חום ועליהן רוטב עשיר כלשהו וגבינת פרמזן לסיום. ההנאה מובטחת. הקפידו לקנות את הקונכיות הגדולות, כדי שתוכלו למלא אותן בכמות נאה של מילוי. קדימה, בואו נתחיל. 

פטריות, רבותיי. טריות, מאודות, מטוגנות או ממולאות. מוגשות לצד עוף, אורז או סתם מוזהבות בחמאה. משהו מכל אלה מדבר אליכם? מצויין. המתכונים היום יהיו מגוונים ובכולן תתככב הפטריה.

את המתכון הזה של עגבניות שרי צלויות, אני מכין – באמת באמת – בכל יום שישי. היחס בין כמה שהן טעימות לבין כמה שקל להכין אותן הוא כמעט מביך. השילוב של עגבניות, שמן זית טוב, חומץ בלסמי ועשבי תיבול נחוץ בחיים של כולנו. ודבר נוסף שאני אוהב בעגבניות האלה, מאוד, זה כמות המנות המגוונות הנוספות שאפשר להכין מהן. כזהו המתכון היום, של מנת הבסיס שהיא העגבניות הצלויות, וכל מה שאפשר להכין מהן. הן נשמרות נהדר במקרר ולפיכך אני מכין כמות גדולה מהן. כל בני הבית נהנים מהן אחר כך כל השבוע.

את המנה הזו הגשתי בארוחת סוכות והיא הייתה להיט רציני. רמת ההצלחה שלה הבהירה לי אחת ולתמיד שאני צודק – תמיד! – אבל בעיקר בכל מה שנוגע לרוטב עגבניות. אני מצטער, אבל לאחרונה ממש נמאס לי ממנו. את הפיצה שלי, וכן, גם את הלזניה שלי, אני מעדיף לבנה, כלומר, ללא רוטב עגבניות. הקרמיות העשירה והמשגעת שנוצרת מחיבור של בצק, בשמל וגבינה באשר היא, גורמת לי לאושר עילאי, ורוטב עגבניות היה רק מפריע לזה. 

המתכון היום לא שולח אתכם לאפות לחם מאפס. רגע אחרי בישולי החג לא הייתי עושה לכם את זה. אלא, אנחנו נעבוד היום עם לחמים שתקנו בסופר או במאפייה. אפשר ללכת על לחמניות קטנות אישיות לכל סועד, או על כיכר לחם עגולה גדולה. ומה עושים איתם? משתמשים בהם כקערת הגשה נהדרת וטעימה לכשעצמה, וממלאים אותם במילויים עסיסיים שונים. בזמן האפייה הלחמים מתחממים, חלקם החיצוני נעשה פריך יותר וחלקם הפנימי סופג את כל טוב טעמי המילוי שבהם.