שטיחי בצק פילו

את חיבתי הגדולה לבצק פילו אתם מכירים כבר שנים. ולא בכדי: הוא קל לשימוש, קונים אותו מוכן ולא צריך לטרוח מדי בהכנתו. לצד כל אלה הוא גם וורסטילי מאוד ואפשר להכין ממנו כל כך הרבה מנות משגעות. הנה טכניקה אחת שחביבה עליי במיוחד. אני לוקח ארבע שכבות של יריעות פילו שלמות, מונחות זו על גבי זו עם תערובת של חמאה ותמצית, תמצית וניל וסוכר. אני מניח אותן על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה, ומניח עליהן תבנית תנור נוספת שמשמשת כמשקולת ומהדקת את שכבות הפילו אלה לאלה בחוזקה. רק אז אני אופה את כל העסק עד שמתקבל מעין שטיח בצק דק, קשיח ושחום. והפריכות, אלוהים הפריכות. והסוכר, אלוהים הסוכר שנעשה מעין ענבר קרמלי מושלם. אנחנו נתחיל מהמתכון הבסיסי, של שטיח הפילו הזה, ואחר כך נדבר על כל מה שאפשר לעשות איתו.

מקלות פירה וגבינה: פריכים ונהדרים

פירה, רבותיי. לכאורה, מה יש עוד לומר עליו? ובכן, בואו נדבר קודם כל על זן תפוחי האדמה. תכלס: הכי קל לקנות בסופר תפוחי אדמה "גורמה" של המותג "דוד משה". הם עושים פירה מצויין. לדקדקנים שביניכם מומלץ לקנות את תפוחי האדמה מזן "ראטה", שהם פשוט מושלמים לפירה (הפירה המפורסם של רובשון עשוי מאלה).

לחם שטוח עם תוספות

מתכון "מודולרי" נוסף לפנינו, כלומר, מתכון בסיסי שלאחריו תגענה אפשרויות הגשה שונות ומגוונות. והפעם – לחמים שטוחים עם תוספות. טופינגז, איף יו וויל. ברבים ממטבחי העולם מגישים אותם בגרסאות שונות (והפיצה היא ממש לא היחידה), והם כיפים וטעימים נורא בכל גרסה. אז נתחיל ממתכון בסיסי לבצק שכזה, ולאחריו כמה גרסאות שאני אוהב במיוחד. 

קציצות ארטישוק וגבינה

מה אגיד ומה אומר. חיבתי לקציצות ידועה כבר היטב, וגם בשבועות אני לא רואה סיבה להחסיר אותן משולחן החג. הפעם מדובר בקציצות נהדרות במיוחד, של ארטישוק וגבינות (מוצרלה וצ'דר), מגולגלות בפירורי לחם ומטוגנות עד הזהבה חיננית. אני אישית מעדיף אותן שמנמנות וגדולות יחסית.

נודי: ניוקי ריקוטה ענניים

קוראים להם נודי והם אחיהם של ניוקי תפוחי-האדמה. הם עשויים מתערובת של גבינת ריקוטה, פרמזן, קמח, מעט ביצים ותו לא. הם קלים וקטיפתיים למגע, אולי אפילו יותר מאחיהם הבכור, ובעיקר: ה ר ב ה יותר קל להכין אותם. כאן לא תצטרכו לבשל תפוחי אדמה, למעוך ולסנן. ההכנה של הנודי דורשת רק ערבוב של מוצרים בקערה. ולמה להכין אותם בבית, אתם שואלים? התשובה פשוטה מאוד: אין ניוקי קנויים שישתוו לאלה שתכינו בבית, במיוחד גרסת הריקוטה. מה גם שבעיניי פעולת ההכנה שלהם היא לא פחות ממענגת. שבועות ממש מעבר לפינה והם יהיו נהדרים על שולחן החג שלכם. נתחיל במתכון בסיסי לנודי עצמם, ולאחר מכן תגענה גרסאות הגשה שונות.

מאפה פטריות ובצל

זה אחד המאפים המבוקשים ביותר בבית משפחת אהרוני בתקופה האחרונה, והאמת, שממש בצדק. אחרי הפסקה קטנה (בכל זאת, נפשתי לי רגע באיטליה) חשבתי שזה המתכון המושלם לחזור איתו אליכם. הוא יפה וחגיגי, פשוט למדי להכנה וטעים-טעים.

עגבניות צלויות עם מוצרלה וטפנד

עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.

כופתאות לחם חלומיות: לחשוב מחוץ לכופתאה

מאז שהייתי צעיר, כשהיה צר עולמי הקולינארי כעולם נמלה, הן מהלכות עליי קסם. 
כופתאות. 
כ ו פ ת א ו ת. 
זה לא רק השם החינני שכה הקסים אותי, אלא ההבטחה למשהו ביתי כזה, אבל של בתים רחוקים. משהו עם מסורת בישול מכובדת. כשלמדתי והחכמתי גיליתי שרוחב היריעה של חומרי הגלם שמהם הן עשויות הוא כה גדול: קמח, תפוחי אדמה, גבינה, בשר וגם לחם. את כופתאות הלחם והגבינה אני ממש אוהב. לא רק משום טעמן הנהדר והעדין, אלא בעיקר בשל מרקמן הרך-פריך, שמגיע מחומר הגלם המרכזי – לחם לבן. 

פריטטה דלעת וגבינה

האיטלקים קוראים לה בשם העסיסי "פריטטה", הספרדים מכנים אותה "טורטייה". אני יכול להישבע שמדובר בחביתה. אמנם חביתה משוכללת לגמרי, ונהדרת מאוד, אבל חביתה. מה שבאמת מבדיל בין סתם חביתה לפריטטה הוא קיומו של מרכיב משמעותי – ירק בדרך כלל – שנותן לה את ה"גוף". לפעמים מוסיפים גם גבינה מגורדת, מה שהופך את החביתה הצנועה שלנו למאכל של ממש שעומד בפני עצמו. לא פחות מארבע פריטטות לפנינו, חברים. מדובר בגרסה משודרגת ונהדרת במיוחד של "סתם" ארוחת-ערב-של-אמצע-השבוע.
אז קדימה, בואו נפרטט. 

סלט של קישואים טריים ומוצרלה

אם, בשיטוטיכם בעיר, תתקלו במקרה בקישואים קטנים (!) ונאים למראה, אנא רכשו אותם. אנחנו נכין מהם סלט נפלא של קישואים טריים (כן כן, טריים). הם כל כך טעימים ככה, במצבם הטבעי, כשהם פרוסים דק-דק. אם יש לכם מנדולינה, זה בדיוק הזמן לשלוף אותה ולהשתמש בה (בזהירות!).

עוגיות גבינה מלוחות: הגרסה ההונגרית

עוגיות מלוחות הן דבר שקיים ברבים ממטבחי העולם. אם תשאלו לדעתי – הגרסה ההונגרית, "פוגאצ'ו", עולה על כולן. מדובר בעוגיות חמאה חינניות במיוחד, ולא רק שטעמן משגע, אלא גם מרקמן. בנגיסה הראשונה מתברר שהעוגיה הזו עשויה שכבות דקיקות של בצק חמאתי, וביניהן ניחוח משכר של חמאה וגבינה גם יחד. וגם גרגירי קימל יש כאן. הו, כמה שאני אוהב אתכם, גרגירים קטנים וטעימים שכמוכם. כמו תמיד לקחתי לעצמי חירות לייצר פרשנויות מגוונות לעוגיה המקסימה הזו. נתחיל, כרגיל, במתכון הבסיסי, ולאחריו תגענה גרסאות כיסוי (זיתים, עגבניות מיובשות, עשבי תיבול, כי למה לא בעצם?).

רביולי שוקולד מטוגן

בסרדיניה, אחת הגרסאות הפופולריות לרביולי היא דווקא כשהוא מטוגן בשמן עמוק. כך מתקבל רביולי קראנצ'י למכביר, עם מילוי עסיסי ונימוח. ובכן, היום אנחנו סרדיניאים. מגוון מתכוני רביולי מטוגן לפנינו, כשגולת הכותרת היא כמובן זה המומלא שוקולד. גם את הבצק נכין יחד מאפס, וזה יצא נהדר. כמה נחמד שמדי פעם אנחנו מרשים לעצמנו. מחר נאכל יותר בריא. 

Close
Close