מתכונים

כנפיים, בעיניי, הן החלק העדין והטעים ביותר בעוף. ואין כמו האסייתיים כשזה נוגע להכנתן. הפעם נכין כנפיים מטוגנות בזיגוג אסייתי קל ונהדר במיוחד. טעים טעים. 

המתכון הבא מוקדש לכל אותם המכורים, כמוני, למשמשים. אתם יודעים שאת הנשירים כולם אני אוהב עד מאוד, אבל למשמשים יש לי פינה רכה במיוחד בלב. הפעם בא לי לגאלט אותם היטב, במיוחד לכבוד סוף השבוע. 

המתכון הזה כולל בתוכו כמה וכמה דברים שאני אוהב מאוד. בראש ובראשונה – שזיפים, שהם, כידוע, אחד מהפירות הכי נפלאים שיש בעיניי, וכמעט בכל צורה. שנית – הזדמנות להשתמש במילה "מזוגגים". ושלישית – קצפת-לא-מתוקה, שכאשר משלבים אותה עם פרי חמצמץ-מתוק שכזה היא דבר נהדר מאוד. זהו, אם כן, קינוח נהדר לליל קיץ חם כמו אלה שפוקדים אותנו לאחרונה. 

אחרי שבועות רק מתבקש לאכול משהו בריא, לא? הפעם נעשה זאת עם גרגרי חומוס מתובלים-נהדרים שאני נורא אוהב. הם חרפרפים במידה ויהיו מעולים לצד כל מנה שתעלה על דעתכם.

בדרך כלל אני לא משווק את המתכונים שלי על ידי התרברבות בכמה שקל להכין אותם. כי בגדול אני בעד לעבוד קצת במטבח, מה קרה? אבל, המתכון הזה באמת קל לאללה. שלושה מצרכים ויש לכם מאפים מקסימים במיוחד. לשבועות, או סתם ככה. 

פעם הזמנתי את אמא שלי לארוחת שבועות חגיגית שאני ואשתי ערכנו בבית. השולחן היה עמוס עד להתפקע במאכלי גבינות, כיאה לשבועות, וגם האווירה היתה נהדרת. אממה? אמא שלי רטנה ורגזה כל הערב ורק כשהלך אחרון האורחים הבנתי למה. "אתה מזמין אותי לארוחה ולא מגיש בה בשר?" היא נזפה בי. ובאמת, בבית שלה לא היה כזה דבר. "זו ארוחת שבועות", ניסיתי לשווא להתגונן. "רק אשכנזים אוכלים מאכלי חלב בשבועות" היא הפטירה והלכה. אני לא בטוח שהיא צדקה, אבל בכל מקרה, המנה הזו לא הייתה עוברת אצלה. ובכל זאת, היא נ ה ד ר ת.  

סוד קסמה של המנה הזו טמון, בראש ובראשונה, בשילוב האלמותי של לחם שטוח ובשר טחון. והפעם – טורטייה, שלאחר טיגון קצר נעשית שחומה-זהובה וקראנצ'ית קלות. למותר לציין שזו מנה מהירה וקלה להכנה, וטעימה עד מאוד. 

מדובר במעין "סנדוויץ" שעשוי יריעות תפוחי אדמה מטוגנות, וביניהן תערובת גבינות. זה נהדר. אפשר לעשות את זה ככה, כמו סנדוויץ' סגור, אבל אפשר גם לעשות אותו עם יריעת תפוחי אדמה אחת פתוחה, כמו פיצה. צריך פשוט לטגן רק יריעה אחת, לפזר עליה את הגבינות כשהיא עוד במחבת ולכסות אותה במכסה לכמה דקות עד שהגבינה מותכת כהלכה. בכל מקרה התוצאה מענגת מאוד. שבועות מתקרב אלינו, רק אומר. 
 

כבר כמה זמן שאני רואה את צורת החיתוך הזו רצה ברשת. אתם מכירים אותי, אני אוהב "מלאכת יד" בבישול, רק תהיתי אם לחיתוך היפהפה הזה יש גם יתרונות מלבד לצורתו המרשימה. והרי מסקנותי: כן, כי השוליים נעשים חרוכים ופריכים מאוד – ויש הרבה שוליים כאלה משום צורת החיתוך. ה"בפנים" לעומת זאת רך ועדין. אם רוצים הכל פריך, אפשר לטגן את השיפוד בשמן עמוק לפני התיבול ורק אז, אחרי הטיגון, לתבל.

כדורי בשר, ירקות ירוקים, רוטב לימוני – אלה דברים שאותי משמחים, ועכשיו – גם אתכם. כדאי להכין אותם בסיר רחב ושטוח, שהכדורים יתפזרו בו באופן אחיד ולא יערמו אלה על אלה. הגישו אותם לצד תלולית נאה של אורז שיספוג היטב את הרוטב, וההנאה מובטחת. 

את הפלאפל הזה הגשתי בליל הסדר והוא היה הצלחה מסחררת. ובאופן כללי, אני מאוד אוהב פלאפל ולא רק כשהוא עשוי מחומוס. פה באתר, למשל, יש גם מתכון נהדר לפלאפל כרובית. מדובר, אם כן, במנה נהדרת שבמקרה היא גם טבעונית ונטולת גלוטן, לכל מען דבאי. 

איך אני אוהב פטריות, ואיך אני שונא שהן רופסות ומטוגנות יתר-על-המידה. המנה הקיצית, הקלילה, היפה והנהדרת הזו, עושה עימן, וגם עם כל שאר הירקות שבה, חסד גדול. הם נותרים פריכים, חיוניים ויפים, ממש כמו שאני אוהב.