ללא גלוטן

אני מאוד אוהב שימוש בפלחי לימון במנות מהסוג הזה. הם מספקים לימוניות קיצית וים-תיכונית שכזו לעוף. למותר לציין שמדובר במנה מ-אוד קלה להכנה, כיאה לשבועות האחרונים של אוגוסט, הארור בחודשים. 

המתכון הזה כולל בתוכו כמה וכמה דברים שאני אוהב מאוד. בראש ובראשונה – שזיפים, שהם, כידוע, אחד מהפירות הכי נפלאים שיש בעיניי, וכמעט בכל צורה. שנית – הזדמנות להשתמש במילה "מזוגגים". ושלישית – קצפת-לא-מתוקה, שכאשר משלבים אותה עם פרי חמצמץ-מתוק שכזה היא דבר נהדר מאוד. זהו, אם כן, קינוח נהדר לליל קיץ חם כמו אלה שפוקדים אותנו לאחרונה. 

אחרי שבועות רק מתבקש לאכול משהו בריא, לא? הפעם נעשה זאת עם גרגרי חומוס מתובלים-נהדרים שאני נורא אוהב. הם חרפרפים במידה ויהיו מעולים לצד כל מנה שתעלה על דעתכם.

מדובר במעין "סנדוויץ" שעשוי יריעות תפוחי אדמה מטוגנות, וביניהן תערובת גבינות. זה נהדר. אפשר לעשות את זה ככה, כמו סנדוויץ' סגור, אבל אפשר גם לעשות אותו עם יריעת תפוחי אדמה אחת פתוחה, כמו פיצה. צריך פשוט לטגן רק יריעה אחת, לפזר עליה את הגבינות כשהיא עוד במחבת ולכסות אותה במכסה לכמה דקות עד שהגבינה מותכת כהלכה. בכל מקרה התוצאה מענגת מאוד. שבועות מתקרב אלינו, רק אומר. 
 

כבר כמה זמן שאני רואה את צורת החיתוך הזו רצה ברשת. אתם מכירים אותי, אני אוהב "מלאכת יד" בבישול, רק תהיתי אם לחיתוך היפהפה הזה יש גם יתרונות מלבד לצורתו המרשימה. והרי מסקנותי: כן, כי השוליים נעשים חרוכים ופריכים מאוד – ויש הרבה שוליים כאלה משום צורת החיתוך. ה"בפנים" לעומת זאת רך ועדין. אם רוצים הכל פריך, אפשר לטגן את השיפוד בשמן עמוק לפני התיבול ורק אז, אחרי הטיגון, לתבל.

את הפלאפל הזה הגשתי בליל הסדר והוא היה הצלחה מסחררת. ובאופן כללי, אני מאוד אוהב פלאפל ולא רק כשהוא עשוי מחומוס. פה באתר, למשל, יש גם מתכון נהדר לפלאפל כרובית. מדובר, אם כן, במנה נהדרת שבמקרה היא גם טבעונית ונטולת גלוטן, לכל מען דבאי. 

איך אני אוהב פטריות, ואיך אני שונא שהן רופסות ומטוגנות יתר-על-המידה. המנה הקיצית, הקלילה, היפה והנהדרת הזו, עושה עימן, וגם עם כל שאר הירקות שבה, חסד גדול. הם נותרים פריכים, חיוניים ויפים, ממש כמו שאני אוהב. 

הרוטב הזה, בעצם, מתאים לכל כך הרבה דברים. ממש לא רק לפרגיות. גם עם פילה דג, למשל, הוא יעבוד נהדר. גם במחבת, גם בתנור. במקרה הזה אנחנו רוצים, בעיקר, לטגן היטב את הפרגיות שתהיינה פריכות, להפוך אותן, ואז לזגג אותן בחום גבוה ברוטב (מזמן לא אמרתי "לזגג"). בסרטון שבעמוד האינסטגרם שלי אפשר לראות איך טיגנתי את הפרגיות שלי, עם מחבת נוספת מלמעלה שהייתה על תקן משקולת. יצא נהדר. 

אנחנו בעיצומה של עונת הירקות הירוקים, והו, כמה שאני אוהב אותם. המגוון שלהם עצום והמלאכה רבה. אני הלכתי על נוסח אסייתי, כדרכי, אבל לגמרי אפשר גם להקפיץ אותם בשמן זית ובכל תבלין שאוהבים. וגם עם תרכובת הירקות אפשר לשחק ולהוסיף, למשל, כרוב ניצנים או קישואים. זו מנה קלה בכל המובנים, היא אביבית במובהק והירוק שלה ירוק מאוד. 

אני די מחבב את העניין הזה של "עוגה" שהיא מנה עיקרית. בדרך כלל מדובר במנות חגיגיות, מרשימות ומגונדרות, כמו שצריך. הפעם מדובר ב"עוגת שכבות" שכזו, של חצילים זהובים ותערובת בשר וצנוברים. רק צריך להקפיד לחכות שה"עוגה" תתקרר לפני שהופכים אותה, ואז מתקבלת מנה יפהפיה ומרשימה במיוחד.

"הזמנתי באינטרנט ספר בישול פרסי נפלא", אמר לי לא מזמן חברי הטוב גיל אטלן, שאחראי גם על הסטיילינג של הצילומים למדור שהיה בעיתון ולרבים מן המתכונים בבלוג שלי. הספר הזה התברר להיות לא פחות מאינצקלופדיה מדהימה של המטבח הפרסי וגיל הכין לנו ממנו משתה מפואר ורב מנות מדהימות. מאז, לשמחתם של בני משפחתי, אני חורש את הספר הזה. הנה מתכון פרסי נהדר בהשראתו.

חצילים, גבינה, פסטו. רע זה לא יכול להיות. החצילונים האלה ממש מבקשים שימלאו אותם, וכמה נחמד ומנחם למלא אותם בתערובת ריחנית ומהבילה של גבינות. ופסטו תמיד טוב שיש במקרר, אז אל תתביישו להכין ממנו כמות כפולה, שיהיה.