סלט תפוחי אדמה עם סלמון צרוב
מנה אהובה שמופיעה על השולחן הביתי שלי בארוחות שישי רבות היא הסלט הזה, של תפוחי אדמה וסלמון צרוב. אפשר כמובן גם לגוון ולהגיש אותו עם מטיאס כבוש למשל, כפי שיוצע בהמשך המתכון.
מנה אהובה שמופיעה על השולחן הביתי שלי בארוחות שישי רבות היא הסלט הזה, של תפוחי אדמה וסלמון צרוב. אפשר כמובן גם לגוון ולהגיש אותו עם מטיאס כבוש למשל, כפי שיוצע בהמשך המתכון.
"בולונז": האם צריך להוסיף? כולנו מכירים אותו היטב, כולנו מתים עלים – ובצדק. אז למה, בעצם, להגביל אותו רק לפסטה, נהדרת ככל שתהיה? אני אוהב אותו, למשל, בתוך בגט טרי. המתכון הזה יוקדש למנה שמתחסלת אצלי בבית לפני שהספקתי להגיד "בתיאבון": ראגו איטלקי נהדר על תפוחי אדמה צלויים.
בעצם, מדובר בתפוחי אדמה ממולאים במעין קציצה עסיסית, ומבושלים ברוטב תמרינדי נהדר. במקרה הזה צולים אותם בתנור למשך שעה וחצי, עד שמתקבלים תפוחי אדמה רכים ונימוחים ורוטב סמיך ועשיר.
הדבר המתבקש להכין מאנטריקוט הוא, כמובן, סטייק. ומה טוב יותר מסטייק עם פטריות ותפוחי אדמה צרובים וריחניים?
סלט תפוחי אדמה טוב הוא דבר שאני מחבב מאוד. אני מציע כאן מתכון בסיסי, קל ופשוט, שאותו אפשר לשדרג עם שתי "גרסאות כיסוי" של רוטב עשיר ובצל מטוגן.
"עוגת שכבות" של פתיתים ובשר טחון – גבוהה, מפוארת, מרשימה, ובעיקר טעימה נורא. פריכה ודביקה קלות מבחוץ, עסיסית ועשירה מבפנים. נסו אותה ולא תתחרטו, אני מבטיח.
תפוח אדמה (או בשמו ההינדי – אלו) וכרובית (או בשמה ההינדי – גובי) מחמיאים אחד לשניה בכל פעם שמפגישים ביניהם, ובמיוחד כשמבשלים אותם על פי מיטב המסורת ההודית. אז אוהבי המטבח ההודי – התאחדו, הכינו אלו גובי ולא תתחרטו.
גראטן תפוחי אדמה הוא המתכון המושלם לפעמים שאתם מרשים לעצמכם להנות ממנה שהיא, איך נאמר בעדינות, פצצת קלוריות מרשימה ביותר. עם מאכלים מהסוג הזה אני תמיד שואל את עצמי: האם התוצאה מצדיקה את ההתפרעות הקלורית הזו?
במקרה הזה התשובה ברורה.
הבסיס הוא רושטי, או הגרסה השוויצרית, אם תרצו, ללטקעס תפוחי אדמה היהודי. אנחנו נכין אחד גדול, יפה, שחום, פריך וטעים מאד. והרושטי, טעים ככל שיהיה, יהיה טעים שבעתיים אם נכין ממנו סוג של פיצה. במקום בצק נשתמש בלביבת תפוחי האדמה השחומה והריחנית כבסיס לפיצה המשגעת שתבוא מעליה.