אושפלואו, הגיע הזמן! זו מנה נהדרת לארוחת החג. היא כל כך חגיגית, יפה, מרשימה וטעימה. לא משנה כמה פעמים אכין אותה (והאל עדי שכבר הכנתי אותה אינספור פעמים), אני תמיד נהנה להגיש צלחת גדולה ומרשימה של אושפלואו לשולחן, לחלק מנות נדיבות לבני משפחתי, ולשמוע אותם מגרגרים בהנאה.
ראש השנה מתקרב אלינו והגיע הזמן להתחיל לחשוב מה מבשלים. המתכונים בשבועות הקרובים יהיו כולם בסימן ארוחת חג, כלומר: חגיגיים, טעימים, מרשימים, אבל לא מסובכים במיוחד. אז מה יש לנו למנה ראשונה? קראו לי אולד-פאשנד, אבל סלט עלים משובח הוא דבר שתמיד נמצא על שולחן החג שלי. הפעם זה סלט נהדר של עלים, אגסים, אגוזים וגבינה כחולה: חגיגי וטעים, בחמש דקות עבודה.
אחד הדברים האהובים עליי ביותר, בימי הקיץ החמים ובכלל, הוא יוגורט צאן סמיך ומשובח. יש כל כך הרבה דרכים נהדרות להגיש אותו, ואני מת על כולן. בכך בדיוק עוסק המתכון היום, שמוקדש כל כולו ליוגורט: צזיקי, תבשיל ירוק עם יוגורט וגם קינוח אחד, איך לא, עם תאנים.
המתכון הבא הוא בהשראתה של בתי תמרה, שאפתה יום אחד פאי תפוחים הולנדי משגע לסיימון אהובה (ואחרי שהאשימה אותי לא מזמן שאני מעתיק ממנה מתכונים ואפילו לא נותן לה קרדיט, אני ממהר להודיע פה חגיגית מאיפה בדיוק הגיעה ההשראה). זה פאי נהדר, עשיר וכל כך יפה, לעזאזל. קדימה, לאפות.
המתכון הזה הוא תוצר של חיבור שקרה כמעט במקרה: במקרר נחו זה לצד זה מוס שוקולד נהדר ואגסים מבושלים ביין, שהתבררו להיות זיווג משמיים. איזה מזל שנוצר החיבור הזה, שהפך מאז לאחד הקינוחים האהובים ביותר בארוחות השישי הפרטיות שלי.
את הפוקאצ'ה הזו אני מכין כמעט בכל יום שישי, שבו אני מארח בדרך כלל כעשרים איש לארוחת ערב. הכי אני אוהב להכין אותה עם תאנים, אבל אפשר בהחלט להחליף אותן בכל תוספת שאוהבים: בצל, קישואים, זיתים, פלפלים קלויים והרשימה עוד ארוכה. היא תפוחה, אוורירית וטעימה ביותר. ובעיקר, וזה אולי הכי חשוב, היא גורפת מחמאות ממש כמו שאני אוהב. לא משנה לצד מה תגישו אותה, היא תחמיא באופן נהדר לכל רוטב או סלט שתטבלו אותה בתוכו.
את הרעיון של שתי שכבות של אטריות דקיקות, זהובות ופריכות, שביניהן יש שכבה של גבינה אני אוהב מאוד. וזה מעלה את השאלה: למה להסתפק בגרסה אחת לרעיון היפה הזה, כשבעצם אפשר ליישם אותו למנות נוספות, ולא בהכרח מתוקות? למה שלא נכין, למשל, כנאפה שבין שתי שכבות האטריות יש בשר טחון ומטוגן עם בצל, שום, פטרוזיליה, צנוברים קלויים ושאר דברים טובים? דמיינו לכם כמה טעימה ויפה יכולה להיות מנה שכזו. או שיותר טוב מלדמיין, תכינו אותה ותיווכחו בעצמכם כמה מענגת המנה הנאה הזו.
ראו הוזהרתם: זה מאפה ממכר, בעיקר אחרי שמגלים כמה קל ופשוט להכין אותו, ויעידו על כך בני משפחתי שכבר קרובים מאד לנקודה שבה הם מרימים קול צעקה מתחנן: "מספיק כבר עם הסקונס! מיצינו". עד לדבר הבא. בינתיים, בואו נלמד להכין את המאפים הבריטיים הנהדרים האלה, מתוקים או מלוחים, בדיוק בזמן לשעת התה.
בצק עלים מככב לא פעם במטבח הפרטי שלי בשנים האחרונות, ואני אגיד לכם למה: לא רק שהוא טעים נורא, אלא גם בגלל שהיום כבר אפשר לקנות גרסה ראויה שלו בכל סופר או קונדיטוריה טובה. זה הופך הכנה של מאפים יפהפיים, אלגנטיים וטעימים לקלה במיוחד. לכך בדיוק יוקדש המתכון הבא, כשבראש הרשימה טארט אגסים אלגנטי במיוחד שאני אוהב מאוד.
קוראים לי אהרוני ואני מכור לתאנים (אנחנו אוהבים אותך אהרוני!). אני מקווה שהמתכון הזה יגרום גם לכם להתמכר לפרי הקיץ הנהדר והאלגנטי הזה, שמתאים לכל כך הרבה מנות. בגלל שאני כל כך אוהב תאנים, ובגלל שאני אוהב גם אתכם, אני נותן כאן שבעה מתכונים ולא פחות, שבכולם מככבת התאנה.
"בולונז": האם צריך להוסיף? כולנו מכירים אותו היטב, כולנו מתים עלים – ובצדק. אז למה, בעצם, להגביל אותו רק לפסטה, נהדרת ככל שתהיה? אני אוהב אותו, למשל, בתוך בגט טרי. המתכון הזה יוקדש למנה שמתחסלת אצלי בבית לפני שהספקתי להגיד "בתיאבון": ראגו איטלקי נהדר על תפוחי אדמה צלויים.
בראוניז, רבותיי (במיוחד ליום האהבה הבא עלינו לטובה): מה בעצם ההבדל בינם לבין עוגת שוקולד, מלבד הצורה? המתכון הזה יענה על השאלה הזו בדיוק. התורה שלי כשזה מגיע לבראוניז היא פשוטה למדי: הם חייבים להיות רכים (מאוד!), נימוחים ועסיסיים להחריד. לפיכך – ויש מי שיתרעמו על כך – אני אוסר על שימוש באגוזים בבראוניז (נימוחים כבר אמרתי). אז אם כל העניין הזה של בראוניז שנמסים בפה מעצמם נשמע לכם, הגעתם למקום הנכון. ויש פה עוד שני מתכוני שוקולד. אם כבר, אז כבר.
