קרעפלך, חברים! או בשמם הפולני: פירוגי. כידוע לכולם, אני אינני פולני, ובכל זאת, אני מת – אבל מת – עליהם. בעיניי הם אידאליים לארוחה חגיגית של ראש השנה: כיסונים שמנמנים שעוברים בישול קצר במים רותחים, ומוגשים, חמים ומהבילים עם שמנת חמוצה או חמאה מומסת, מושחמים מטיגון וקראנצ'יים למכביר.
אושפלואו, הגיע הזמן! זו מנה נהדרת לארוחת החג. היא כל כך חגיגית, יפה, מרשימה וטעימה. לא משנה כמה פעמים אכין אותה (והאל עדי שכבר הכנתי אותה אינספור פעמים), אני תמיד נהנה להגיש צלחת גדולה ומרשימה של אושפלואו לשולחן, לחלק מנות נדיבות לבני משפחתי, ולשמוע אותם מגרגרים בהנאה.
את הרעיון של שתי שכבות של אטריות דקיקות, זהובות ופריכות, שביניהן יש שכבה של גבינה אני אוהב מאוד. וזה מעלה את השאלה: למה להסתפק בגרסה אחת לרעיון היפה הזה, כשבעצם אפשר ליישם אותו למנות נוספות, ולא בהכרח מתוקות? למה שלא נכין, למשל, כנאפה שבין שתי שכבות האטריות יש בשר טחון ומטוגן עם בצל, שום, פטרוזיליה, צנוברים קלויים ושאר דברים טובים? דמיינו לכם כמה טעימה ויפה יכולה להיות מנה שכזו. או שיותר טוב מלדמיין, תכינו אותה ותיווכחו בעצמכם כמה מענגת המנה הנאה הזו.
"בולונז": האם צריך להוסיף? כולנו מכירים אותו היטב, כולנו מתים עלים – ובצדק. אז למה, בעצם, להגביל אותו רק לפסטה, נהדרת ככל שתהיה? אני אוהב אותו, למשל, בתוך בגט טרי. המתכון הזה יוקדש למנה שמתחסלת אצלי בבית לפני שהספקתי להגיד "בתיאבון": ראגו איטלקי נהדר על תפוחי אדמה צלויים.
ירקות ממולאים קיימים כמעט בכל מטבחי העולם, וכמעט בכל גרסה אני מת עליהם. לפניכם שלושה מתכונים מענגים ששומרים על העיקרון המנחה בז'אנר: יחס נכון בין הירק שמשמש אכסנייה לבין חומרי המילוי, וגם לרוטב. רק יחסים טובים מאוד בין שלושת המרכיבים הללו יביאו לקסם הסופי שהוא ירק ממולא. התחילו לרוקן.
בעודי כותב שורות אלה אני מת מחום. כל כך חם לי, למעשה, שכל מה שבא לי לאכול זה סלט. הפעם מדובר בסלט תאילנדי נהדר: הוא קליל, הוא מרענן, הוא מהיר וקל להכנה, והוא גם טעים נורא.
עלי גפן ממולאים קיימים ברבים ממטבחי העולם וקיימים בגרסאות רבות. אני מציע כאן גרסה בשרית וגרסה צמחונית, שיהיה לכו-לם, ורוטב לימוני נפלא שמתאים לשניהם. התחילו לגלגל.
המתכון שלפנינו, של חציל ממולא, יפהפה וטעים נורא, הוא מהזן המודולרי: מתכון בסיסי שאותו אפשר להכין ולהגיש בכמה גרסאות. לשמחת ורווחת הצמחונים, תובא גם גרסה צמחונית.
המתכון הזה הוא מודולרי והוא מוקדש לפלפלים ירוקים חריפים, הפעם לא כירק מתבל אלא ככוכב העיקרי במנה. מדובר בפלפלים ירוקים חריפים ממולאים בשר טחון מתובל, ומיד אחרי המתכון הבסיסי לפלפלים הממולאים תבואנה מספר גירסאות הכנה שונות. חובבי החריף – היכונו.
בעצם, מדובר בתפוחי אדמה ממולאים במעין קציצה עסיסית, ומבושלים ברוטב תמרינדי נהדר. במקרה הזה צולים אותם בתנור למשך שעה וחצי, עד שמתקבלים תפוחי אדמה רכים ונימוחים ורוטב סמיך ועשיר.
למה למלא רק ירק אחד כשאפשר להכין סיר חגיגי שבתוכו שלל ירקות ממולאים? במקרה הזה בחרתי בקישואים, עלי מנגולד (שהם נהדרים כמעטפת למילוי) ובצלים, שממולאים כולם בתערובת של בשר, אורז ובצל ומתבשלים יחד.
המתכון הבא מבקש להביא לקדמת הבמה כוכבת קצת נשכחת, ולא בצדק: הלפת. מדובר בירק נהדר שעם יחס וטיפול נכון מייצר מנות מגוונות ונפלאות, כמו החמיש שתובאנה כאן.
