עוגת תפוחים איטלקית קלה ונהדרת

אוקיי, תהרגו אותי, אבל את התפוחים שלי אני מעדיף מבושלים\צלויים\אפויים. תפוחים, מסתבר, שייכים לקבוצה קטנה של פירות וירקות – נחמדים ככל שיהיו – שאחרי בישול עוברים מטמורפוזה וחל בהם קסם של ממש. זה כאילו יוצאת התפוחיות שלהם בזמן הבישול, ואני ממש משתגע על זה. 

בקטגוריית עוגות הפרי, עוגות התפוחים על שלל סוגיהן הן ללא ספק האהובות עליי ביותר. כאן באתר כבר יש כמה קינוחי תפוחים נהדרים (פאי, מאפה בצק עלים, שושני תפוחים) ואליהם מצטרפת היום העוגה האיטלקית המקסימה הזו. היא קלה להכנה והיא טעימה נורא. 

עוגת קפה בחושה משגעת

עוגה בחושה טובה היא דבר שאני אוהב מאוד. גם טעמים טובים של קפה הם דבר שאני מחבב במיוחד. עוגת קפה בחושה, לפיכך, היא בול בשבילי, ולדעתי גם בול בשבילכם. כבכל עוגה בחושה, הסוד טמון בשלב האחרון. את הקמח מוסיפים בסוף לערבול קצר ביותר, רק שייטמע בתערובת. את ערבוב הקמח אפשר אפילו לעשות ידנית, עם לקקן או כפ גדולה. כך מובטח מרקם עוגתי רך ונהדר. אז מי שרוצה עוגה פשוטה, מרשימה והו כה טעימה לסוף השבוע שיגיד אני.

לחמניות שוקולד, או: הלחמניות המוצלחות שלי

ראיתין לראשונה ב"לחמים" האגדית של אורי שפט, וזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. "שיחליטו מה הן רוצות להיות", אמרתי לעצמי, "לחמניה או עוגה", ומבלי משים ביקשתי מהמוכרת שתארוז לי שקית. שתי דקות אחר כך, מחוץ למאפייה, כבר נגסתי בלחמניה חמימה שיצאה זה עתה מהתנור, והתמוגגתי. לפתע היה לי ברור שיציר הכלאיים הזה הוא פשוט נפלא, בדיוק בגלל היותו כזה: לא עוגה ולא בדיוק לחמניה. מתיקותן מתונה למדי, כמו שאני אוהב, ועובדה זו מתאזנת כה יפה עם המרירות הקלה של הקקאו והשוקולד. וזה עוד לפני שהזכרנו את צורתן המצודדת: עגלגלות, שמנמנות, שזופות ומבריקות קלות. בקיצור – תוך זמן קצר נהיה רומן גדול. ביני לבינן, אני מתכוון. אפשר אפילו לומר שזה רומן שהתפתח לאהבה של ממש.

בייגלה חם

"בייגלה חם, בייגלה חם", הוא אולי הסיבה האמיתית שלשמה אנחנו הולכים לקונצרט או למופע מחול, שלאחריו אנחנו ממהרים לחפש את מוכר הבייגלה.. כמו כל מאפה, הוא הכי טעים כשהוא מהביל וטרי במיוחד (אבל אל דאגה. גם שלוש-ארבע שעות אחרי האפייה הוא יהיה מענג במיוחד). הדבר שמייחד את הבייגלה ידידינו החם והמנחם ממאפים אחרים הוא טכניקת הבישול שלו: קודם לאפיה מבשלים אותו בישול קצר במים רותחים ורק אז אופים אותו, בחום גבוה ולזמן קצר יחסית. אז היום, בגשם הזה, אני ממש לא מתכוון ללכת לקונצרט. זאת אומרת שאם אני חפץ ב"בייגלה חם, בייגלה חם", אני אצטרך לאפות אותו בעצמי. האמת שזו פעילות נחמדה ליום סגריר שכזה. 

עוגיות גבינה מלוחות: הגרסה ההונגרית

עוגיות מלוחות הן דבר שקיים ברבים ממטבחי העולם. אם תשאלו לדעתי – הגרסה ההונגרית, "פוגאצ'ו", עולה על כולן. מדובר בעוגיות חמאה חינניות במיוחד, ולא רק שטעמן משגע, אלא גם מרקמן. בנגיסה הראשונה מתברר שהעוגיה הזו עשויה שכבות דקיקות של בצק חמאתי, וביניהן ניחוח משכר של חמאה וגבינה גם יחד. וגם גרגירי קימל יש כאן. הו, כמה שאני אוהב אתכם, גרגירים קטנים וטעימים שכמוכם. כמו תמיד לקחתי לעצמי חירות לייצר פרשנויות מגוונות לעוגיה המקסימה הזו. נתחיל, כרגיל, במתכון הבסיסי, ולאחריו תגענה גרסאות כיסוי (זיתים, עגבניות מיובשות, עשבי תיבול, כי למה לא בעצם?).

עוגת שוקולד עשירה במיוחד

יום העוגה שמח לכולם! לא באמת חשבתם שאני אקפח את אוהבי השוקולד, נכון?

מתכון עוגה נוסף ונהדר לפנינו, והפעם: עוגת שוקולד עשירה ומפנקת במיוחד… אני אומר זאת לא פעם וזה נכון. בשנים האחרונות התאווה שלי לשוקולד פוחתת באופן ניכר. צריך מנה שוקולדית טובה במיוחד כדי לפתות אותי ולגרום לי להנות ממנה על אמת. העוגה הזו לגמרי עונה על הקטגוריה הזו. היא כה עשירה, כה עסיסית וכה מפנקת. תענוג גדול. ושיהיה ברור. העוגה הזו, כשמה כן היא: עשירה במיוחד. דהיינו, שוקולדית מאוד ונימוחה-נימוחה.

עוגת מוס לימון ללא אפייה

העם אמר את דבר: בחרתם בעוגת לימון, והאמת, מה זה בצדק. זו לא סתם עוגה, אלא עוגת שלוש שכבות, כל אחת יותר מענגת מהשנייה: שכבת פירורים קלאסית, שכבה שניה ועבה של מוס לימון אוורירי ונימוח להפליא, ולבסוף, כמובן שכבה דקה של ה"למון קרד" ידידנו הבריטי, שאותו אני מלמד להכין, והוא הברקה מפתיעה ביותר. 

בורקס מבצק יוגורט

מתכון מגוון מאוד לפנינו חברים. הנושא: בצק יוגורט. האפשרויות: רבות ומגוונות. ההנאה: מובטחת. זה בצק נהדר ופשוט במיוחד להכנה, שקיים בכל מיני גרסאות במטבחים הבלקניים. העיקרון הוא פשוט: במקום להוסיף לקמח ולשאר מרכיבי הבצק מים, מוסיפים לו יוגורט, שמעשיר אותו פלאים. אני אפילו לא מעבד אותו במיקסר, אלא ביד, בתוך קערה גדולה. ככה הכי קל וכיף להכין אותו. אנחנו נלך על מאפים דמויי-בורקס במילויים שונים, מגבינות, חצילים ודלעת ועד מילוי מתוק של תפוחים. 

עוגיות שושני קצף מופלאות

יש דברים שעומדים במבחן הזמן. "הקוסם מארץ עוץ", למשל, לעולם לא יאבד מקסמו. האלבום השלישי של לד זפלין (לא, דווקא לא זה שמופיע בו stairway to heaven) הוא קלאסיקה מושלמת שלנצח תהלך עלינו קסם. בעיניי, ואולי תופתעו לשמוע, גם עוגיות שושני קצף לנצח, בפשטות, יבואו מה זה טוב. הן כה טעימות, מראן כה מלבב וכל כך נחמד לאפות אותן, שבעצם אין פה שום הפתעה. אלה הן העוגיות החמודות שלנו להיום, ויש, כמו תמיד, גם הצעת שדרוג קטנה למי שמתחשק לו. 

עוגיות עבאדי אגדיות

אני מתנצל מראש על הקלישאה, אבל במקרה הזה היא נכונה לגמרי. לעוגיות האלה אני חש מחויב, מתוקף תפקידי, לצרף אזהרה: לא לבעלי נטייה להתמכרות! אני מת – אבל מת – על עוגיות עבאדי. וכשעושים אותן לבד בבית, הן בקושי מספיקות לעבור לצנצנת. אמא שלי הייתה מכינה עוגיות כאלה, והן היו נהדרות. אממה? היא השתמשה במרגרינה (!). למותר לציין שאני משתמש בחמאה, והתוצאה? נסו ותגידו לי בעצמכם.

רולדה שוקולד ואספרסו, ולא בגלל הנוסטלגיה

ובכן, רולדה. ביסודי אני די מתעב גילויים רגשניים של נוסטלגיה, וגם על המילה "רטרו" אני לא משתגע. באופן כללי אני מעדיף להסתכל קדימה. אבל את הרולדה חביבתי אני מבקש להשיב פה רגע אל קדמת הבמה, מהטעם הפשוט שאני חושב שהיא נפלה אל תהום הנשייה שלא בצדק. בכלל, אני די מחבב קינוחים בניחוח אוסטרו-הנוגרי חגיגי. הרולדה הזו, בטעמים נפלאים של שוקולד וקפה, תשתלב נהדר בארוחות השבת שלכם.

Close
Close