טבעוני

לפניכם מתכון שמוקדש כולו ללביבות תפוחי אדמה. בבסיסן של כל הלביבות האלה מחית תפוחי אדמה, דומה מאוד לתערובת של ניוקי, שיוצרת לביבות רכות ועסיסיות שאני אוהב מאוד. יש כאן חמישה סוגים, אחד טבעוני, אחד בשרי, אחד מתוק, שיהיה לכו-לם.

כך נראה יום שישי שגרתי בבית משפחת אהרוני: אני מבשל ארוחת ערב גדולה שנעה בין 12 איש (המשפחה המצומצמת) לעשרים ומשהו איש (המשפחה המורחבת). אז מה יקרה בערב שישי שבו, לא רק שאני צריך להתחשב במגבלות התזונה של הנוכחים (טבעונים, צמחונים, צמחו-דג, לל"ג ושונאי כוסברה שלא ברא השטן), אני צריך ארוחה קלילה ומהירה להכנה (כי נפלו בחיקי בר המזל כרטיסים למופע צהריים של גידי ופוליקר)? אם ניחשתם המבורגר, ניחשתם נכון. מתכון זה יציע שלושה כאלה, שיתאימו לכו-לם. האמת? אחלה ארוחת שישי.

בשנים האחרונות התאהבתי בה. במרקם שלה, בטעמה הנהדר, האופייני והמוגדר כל כך. וכשמתייחסים אליה יפה, דהיינו לא מבשלים אותה עד שתצא נשמתה, היא מחזירה אהבה ומתבררת להיות מגוונת מאוד. אני מדבר כמובן על הכרובית. המתכון היום מוקדש רק אליה, עם מנה מענגת במיוחד של גראטן כרובית וראש סלרי. אחריה יבואו עוד שני רעיונות לשימוש בירק המופלא הזה, של "טאבולה" כרובית ופרגיות מוקפצות עם פרחי כרובית. הכי מצחיק זה להגיד כרובית והכי כיף זה לאכול אותה. 

את המתכון הזה של עגבניות שרי צלויות, אני מכין – באמת באמת – בכל יום שישי. היחס בין כמה שהן טעימות לבין כמה שקל להכין אותן הוא כמעט מביך. השילוב של עגבניות, שמן זית טוב, חומץ בלסמי ועשבי תיבול נחוץ בחיים של כולנו. ודבר נוסף שאני אוהב בעגבניות האלה, מאוד, זה כמות המנות המגוונות הנוספות שאפשר להכין מהן. כזהו המתכון היום, של מנת הבסיס שהיא העגבניות הצלויות, וכל מה שאפשר להכין מהן. הן נשמרות נהדר במקרר ולפיכך אני מכין כמות גדולה מהן. כל בני הבית נהנים מהן אחר כך כל השבוע.

לא פחות מארבעה מתכונים של סלט חצילים אני מציע כאן, כולם טעימים שאפשר למות. והם גם בריאים, קלים להכנה ובעיקר מהווים את מנת הקיץ המושלמת. טעים טעים ועוד פעם טעים.

את הפוקאצ'ה הזו אני מכין כמעט בכל יום שישי, שבו אני מארח בדרך כלל כעשרים איש לארוחת ערב. הכי אני אוהב להכין אותה עם תאנים, אבל אפשר בהחלט להחליף אותן בכל תוספת שאוהבים: בצל, קישואים, זיתים, פלפלים קלויים והרשימה עוד ארוכה. היא תפוחה, אוורירית וטעימה ביותר. ובעיקר, וזה אולי הכי חשוב, היא גורפת מחמאות ממש כמו שאני אוהב. לא משנה לצד מה תגישו אותה, היא תחמיא באופן נהדר לכל רוטב או סלט שתטבלו אותה בתוכו.

הכרוביות הגמדיות שבצילום הן פרי פיתוח חדש של משק גוזן (והם עושים משלוחי ירקות עד הבית). הן יפות, מתוקות וטעימות מאוד ואת המתכון הבא אפשר להכין איתן או עם כרובית רגילה בגודלה, העיקר שתהיה טרייה ורעננה.

מנה שמככבת, לא פעם, בארוחות השישי המשפחתיות שלי. גם אצלנו, כמו ברוב המשפחות, יש אחד צמחוני, אחד טבעוני, אחד שלא אוכל גלוטן ואחד שסולד מכוסברה. המנה הזו מספקת מענה על כל הקטגוריות האלה למעט הכוסברה (אני לא מוותר עליה, מי שחייב, יכול). 

המתכון הזה מוקדש לכיסונים הסיניים הראשונים הראשונים שאכלתי בחיי: כיסוני הווטן טון. ובעצם, המתכון הזה מוקדש גם לבובס, האישה שהכירה לי את הואכל הסיני ושבמידה רבה בזכותה אני מבשל.

מדובר במרק קר, מתקתק ועם חריפות קלה, שמוגש כשבמרכזו לחם קלוי עם תלולית נאה של סלט וכדור לאבנה (גנדרני הבטחתי וגם קיימתי). ובגלל שאני כל כך אוהב מרקים קרים, לאחריו אני מציע עוד שני מתכונים למרקים כאלה, נהדרים, קיציים, מרעננים ובעיקר טעימים. 

למה לא ללמוד להכין טפנד טוב, טרי וטעים שיהיה במקרר בצנצנת? ירוק או שחור, טפנד הוא דבר נהדר שמשתלב בטבעיות בכל כך הרבה מנות. אני אוהב לשלב אותו עם קישואים, כמו בשני המתכונים שמובאים כאן.

המתכון הזה מוכיח שלפעמים, רק לפעמים, שווה להכין פלאפל בבית. אני מציע כאן מתכון בסיסי לפלאפל (שמכינים בידיים ולא במכונה) ולאחריו שדרוג אחד בנוסח הרמדאן. נסו אותו ולא תתאכזבו, אני מבטיח.