היום נעסוק אך ורק בתפוחי אדמה. מי שחפצה נפשו בדרכים לגוון ולרענן קצת את דרכי ההכנה של תפוחי האדמה שלו – הגיע למקום הנכון. יש כאן גרסה פשוטה, קלה ונהדרת לתפוחי אדמה צלויים (שהם במקרה גם אחת המנות הפופולריות בבית משפחת אהרוני). גם תפוחי אדמה בחמאת מיסו, דומים מאוד לקולורבי הצלוי בחמאת מיסו שעלו כאן לא מזמן תוכלו למצוא כאן. ובעיקר, וזו אולי גולת הכותרת: תפוחי אדמה צלויים עם ציפוי פריך, אפויים להזהבה, ריחניים ומענגים עד מאוד.
בינינו, גאלט הוא שם מכובס לפאי של עצלנים: מרדדים עיגול בצק פריך, מניחים במרכזו ערימת פירות עם כמה עזרים טקטיים, אוספים, מקפלים את שולי הבצק על ערימת הפרי ואופים. זהו. בלי תבנית ובלי הנדסת המוצר. מלבד העובדה שהוא ממש קל להכנה, יש למאפה הזה עוד יתרון ברור. היחס בין הבצק הפריך החמאתי והטעים שלעצמו לבין הפרי שהוא מכיל. המון פרי, מעט בצק. אז רגע לפני שהם נגמרים לנו, בואו ננצל עוד קצת את השזיפים למאפה הנהדר הזה.
אני ממש מתאפק לא לכתוב עכשיו את הקלישאות שעולות לי לראש ביחס למנה הזאת, אבל בחיי שהן נכונות. זו באמת מנה שאי אפשר להפסיק לאכול, אני באמת מאוהב בה, ולדעתי ממש בקרוב – גם אתם. קולורבי צלוי הוא עונג צרוף אם תשאלו אותי, וכשמערבבים אותו עם חמאת מיסו מתקבלת מנה מופלאה, לא פחות. הם יוצאים נימוחים, חמאתיים ובעלי ארומה משכרת. למותר לציין כמה קל להכין אותה. היכונו להתמוגג.
בארוחות יום השישי אצלנו, שהן בדרך כלל רבות משתתפים, פילה סלמון אחד שלם (או חצי ממנו, תלוי במספר המשתתפים), עושה את החיים ממש קלים למבשל. צריך רק להניח אותו על תבנית כשהחלק הוורוד שלו כלפי מעלה, לתבל אותו באופן כזה או אחר ולהכניס לתנור ל-20-30 דקות (תלוי בעובי שלו) לפני שמגישים אותו לשולחן. זה בערך הזמן הנדרש לו כדי להצלות בצורה מושלמת, כשהחלק הפנימי שלו נשאר מעט ורדרד, רך ועסיסי.
יום העצמאות תיכף עימנו ולפיכך אספתי כמה מתכוני קציצות-קבב נהדרים ומגוונים, תופתעו לשמוע. מעולם לא הייתי הטיפוס המנפנפף-על-המנגל ביום העצמאות או בכלל, אבל מאז שפתחתי קצבייה אני בהחלט נהנה מהפוזה הזו הרבה יותר. המתכונים שיובאו בהמשך מגיעים גם טיפים כלליים לקבב המושלם. הם מתייחסים כולם לטיגון במחבת, אבל ברור שאפשר ואף רצוי להכין אותם בצלייה על גריל פחמים.
אנחנו נמצאים על סיפו של פסח, והנה העת להפרד מהלחם עם מתכון אחד נהדר. מעולם לא הרביתי באפיית לחמים בבית, כי למה לי? הרי ברדיוס קטן מאוד מסביבי יש כזה שפע של מאפים ולחמים. ובכל זאת, לפעמים נחה עליי הרוח ואני אופה לחם, ואם כבר אז שיהיה כזה שאי אפשר להשיג בחנויות. כזה הוא הלחם הנהדר של היום: הוא טעים, אוורירי, תפוח ועם קרום פריך. ובעיקר, הוא ממש קל להכנה. שימו לב: לא צריך ללוש אותו שעות או בכלל. פשוט מערבבים את החומרים בקערה עם כף עף או מרית כשלוש דקות עד שהם מתגבשים לבצק, אמנם בצק לא חתיכי ולא חלק, אבל ממש בצק. לתת לו לתפוח וזהו.
מתכון קליל, נהדר ובריא לפנינו. במקרה, או שלא במקרה (שהרי יום שני היום) הוא טבעוני למהדרין ובעיניי הוא מושלם כארוחת אמצע-שבוע, ועוד שבוע שמשי ונעים שכזה. מדובר אם כן בסלט אטריות שעועית, אחד מן המתכונים הטבעוניים שהכנתי לא מכבר עם תמרה בתי.
עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.
פעם נסעתי לכבר קטן בווייטנאם שתושביו התמחו בהכנת עלי בצק אורז. התהליך הילך עליי קסם, וזאת למרות שראיתי כבר דבר או שניים במסעותיי בעולם. בחזית אחד הבתים, בחדר קטן שבו רק חלון אחד שדרכו בצבצה אלומת אור, ישבה אישה קטנה על כסא נמוך והכינה דפי אורז. במצקת (עשויה קליפת קוקוס חצויה) היא לקחה בלילה רכה, עשויה קמח אורז ומים בלבד, וזלפה על בד שאותו היא הורידה מיד לסיר עם מים רותחים. העלה הדקיק התאדה ובושל, וכך היא חזרה על הפעולה שוב ושוב, לנגד עיניי המשתאות. היום, כידוע, אפשר לקנות את עיגולי בצק האורז הדקיקים מיובשים כמעט בכל סופר. השימוש בהם הוא פשוט וקל, והרי לכם כמה מתכונים של רולים נהדרים, חמים או קרים, בשריים או טבעוניים למהדרין.
במיוחד לכבוד יום שני, קבלו אותו. כשמו כן הוא: תבשיל ירוק וטבעוני. וכפי שלימדו אותי הטבעונים במשפחתי – חייבים גם חלבון. הפעם מדובר בשעועית לבנה שסופגת את טעמי הירקות, התבלינים והלימון ומעשירה את עולמו העשיר-גם-ככה של התבשיל הנפלא הזה. הגישו לצידו תלולית נאה של אורז והנה לכם ארוחה טבעונית (וגם חלבונית!) מושלמת שכל אחד יכול להכין.
יש אנשים שמעיזים לומר שקרם קרמל הוא קינוח מיושן. שיגידו. בעיניי מדובר בקינוח פלאי במיוחד. מעבר לטעם הוונילי העדין והשמיימי שלו, מדובר בקינוח שכולו על טהרת המרקם, וצריך להגיע איתו לרמת דיוק ספציפית מאוד. ווניל, מרקם, רמת דיוק שמתאימה לאובססיבים: מה הפלא שאני מת עליו? אז אם קינוח בעל מרקם רך, רוטט כמעט, שלא דורש שום לעיסה ופשוט נמס מעצמו בפה נשמע לכם אטרקטיבי, אתם במקום הנכון. תתפלאו לגלות כמה קל להכין אותו. צריך רק לדייק בהכנתו והעונג כולו שלכם.
המתכונים האחרונים שעלו לאתר היו ברובם מקטגוריית המתכונים הפומפוזיים: חגיגיים, עשירים, חורפיים ודשנים מאוד. אז עם כל אהבתי לקטגוריית המוגזמים, לפעמים גם לי מתחשק משהו קליל ובריא יותר. הפעם נקדיש את המתכון לדבר שכולם אוהבים ולכל אחד דרך משלו להכין: ירקות צלויים. זו הדרך שלי. אני אוהב אותם פריכים יחסית ועם זיגוג מתקתק שמחמיא לטעמים הטבעיים שלהם עד מאוד.
