בארוחות יום השישי אצלנו, שהן בדרך כלל רבות משתתפים, פילה סלמון אחד שלם (או חצי ממנו, תלוי במספר המשתתפים), עושה את החיים ממש קלים למבשל. צריך רק להניח אותו על תבנית כשהחלק הוורוד שלו כלפי מעלה, לתבל אותו באופן כזה או אחר ולהכניס לתנור ל-20-30 דקות (תלוי בעובי שלו) לפני שמגישים אותו לשולחן. זה בערך הזמן הנדרש לו כדי להצלות בצורה מושלמת, כשהחלק הפנימי שלו נשאר מעט ורדרד, רך ועסיסי.
מתכון קליל, נהדר ובריא לפנינו. במקרה, או שלא במקרה (שהרי יום שני היום) הוא טבעוני למהדרין ובעיניי הוא מושלם כארוחת אמצע-שבוע, ועוד שבוע שמשי ונעים שכזה. מדובר אם כן בסלט אטריות שעועית, אחד מן המתכונים הטבעוניים שהכנתי לא מכבר עם תמרה בתי.
עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.
פעם נסעתי לכבר קטן בווייטנאם שתושביו התמחו בהכנת עלי בצק אורז. התהליך הילך עליי קסם, וזאת למרות שראיתי כבר דבר או שניים במסעותיי בעולם. בחזית אחד הבתים, בחדר קטן שבו רק חלון אחד שדרכו בצבצה אלומת אור, ישבה אישה קטנה על כסא נמוך והכינה דפי אורז. במצקת (עשויה קליפת קוקוס חצויה) היא לקחה בלילה רכה, עשויה קמח אורז ומים בלבד, וזלפה על בד שאותו היא הורידה מיד לסיר עם מים רותחים. העלה הדקיק התאדה ובושל, וכך היא חזרה על הפעולה שוב ושוב, לנגד עיניי המשתאות. היום, כידוע, אפשר לקנות את עיגולי בצק האורז הדקיקים מיובשים כמעט בכל סופר. השימוש בהם הוא פשוט וקל, והרי לכם כמה מתכונים של רולים נהדרים, חמים או קרים, בשריים או טבעוניים למהדרין.
לאחרונה אני בקטע של פסטות פשוטות (וזה שהן פשוטות לא אומר שהן לא מוקפדות, מאוד). נכון יותר לומר שמדובר בפסטות מינימליסטיות, כאלה שלא שוחות בשלולית של רוטב. "אלי אוליו" עונה נהדר על ההגדרה הזו, והיא תהיה הבסיס שעליו נוסיף את השומר אהובי. תצא לנו פסטה פשוטה, רעננה ונהדרת, כל עוד נקפיד על כמה כללים.
האיטלקים קוראים לה בשם העסיסי "פריטטה", הספרדים מכנים אותה "טורטייה". אני יכול להישבע שמדובר בחביתה. אמנם חביתה משוכללת לגמרי, ונהדרת מאוד, אבל חביתה. מה שבאמת מבדיל בין סתם חביתה לפריטטה הוא קיומו של מרכיב משמעותי – ירק בדרך כלל – שנותן לה את ה"גוף". לפעמים מוסיפים גם גבינה מגורדת, מה שהופך את החביתה הצנועה שלנו למאכל של ממש שעומד בפני עצמו. לא פחות מארבע פריטטות לפנינו, חברים. מדובר בגרסה משודרגת ונהדרת במיוחד של "סתם" ארוחת-ערב-של-אמצע-השבוע.
אז קדימה, בואו נפרטט.
אם, בשיטוטיכם בעיר, תתקלו במקרה בקישואים קטנים (!) ונאים למראה, אנא רכשו אותם. אנחנו נכין מהם סלט נפלא של קישואים טריים (כן כן, טריים). הם כל כך טעימים ככה, במצבם הטבעי, כשהם פרוסים דק-דק. אם יש לכם מנדולינה, זה בדיוק הזמן לשלוף אותה ולהשתמש בה (בזהירות!).
תשכחו לרגע מסלט הטאבולה הטוב והמוכר. הבורגול ידידינו הוא חומר גלם מעניין שטומן בחובו עולם שלם שכדאי להתייחס אליו. המתכון של היום משלב כמה דברים שאני אוהב עד מאוד: קציצות (והפעם – נאות!), בורגול, גבינות, פיסטוקים… זו מנה נהדרת ומיוחדת שלוקחת את הבורגול למחוזות קצת אחרים מאלה המוכרים לנו בדרך כלל.
מתכון פסטה נוסף לפנינו, במיוחד לכבוד יום הפסטה הבינלאומי (ולמה בעצם לא כל יום הוא יום הפסטה?). הפעם מדובר ב"שערות המלאכים" האהובות עליי משכבר. אלה אטריות דקיקות במיוחד, ספוגות בטעמי לימון, חמאה, שום וגבינה. הן עדינות, קלות ומלאות טעם לימוני משובח. המלאכה קלילה והתוצאה מענגת.
לא פחות מארבעה מתכונים של סלט חצילים אני מציע כאן, כולם טעימים שאפשר למות. והם גם בריאים, קלים להכנה ובעיקר מהווים את מנת הקיץ המושלמת. טעים טעים ועוד פעם טעים.
אחד הדברים האהובים עליי ביותר, בימי הקיץ החמים ובכלל, הוא יוגורט צאן סמיך ומשובח. יש כל כך הרבה דרכים נהדרות להגיש אותו, ואני מת על כולן. בכך בדיוק עוסק המתכון היום, שמוקדש כל כולו ליוגורט: צזיקי, תבשיל ירוק עם יוגורט וגם קינוח אחד, איך לא, עם תאנים.
הכרוביות הגמדיות שבצילום הן פרי פיתוח חדש של משק גוזן (והם עושים משלוחי ירקות עד הבית). הן יפות, מתוקות וטעימות מאוד ואת המתכון הבא אפשר להכין איתן או עם כרובית רגילה בגודלה, העיקר שתהיה טרייה ורעננה.
