קרעפלך, חברים! או בשמם הפולני: פירוגי. כידוע לכולם, אני אינני פולני, ובכל זאת, אני מת – אבל מת – עליהם. בעיניי הם אידאליים לארוחה חגיגית של ראש השנה: כיסונים שמנמנים שעוברים בישול קצר במים רותחים, ומוגשים, חמים ומהבילים עם שמנת חמוצה או חמאה מומסת, מושחמים מטיגון וקראנצ'יים למכביר.
לא פחות מארבעה מתכונים של סלט חצילים אני מציע כאן, כולם טעימים שאפשר למות. והם גם בריאים, קלים להכנה ובעיקר מהווים את מנת הקיץ המושלמת. טעים טעים ועוד פעם טעים.
ראש השנה מתקרב אלינו והגיע הזמן להתחיל לחשוב מה מבשלים. המתכונים בשבועות הקרובים יהיו כולם בסימן ארוחת חג, כלומר: חגיגיים, טעימים, מרשימים, אבל לא מסובכים במיוחד. אז מה יש לנו למנה ראשונה? קראו לי אולד-פאשנד, אבל סלט עלים משובח הוא דבר שתמיד נמצא על שולחן החג שלי. הפעם זה סלט נהדר של עלים, אגסים, אגוזים וגבינה כחולה: חגיגי וטעים, בחמש דקות עבודה.
אחד הדברים האהובים עליי ביותר, בימי הקיץ החמים ובכלל, הוא יוגורט צאן סמיך ומשובח. יש כל כך הרבה דרכים נהדרות להגיש אותו, ואני מת על כולן. בכך בדיוק עוסק המתכון היום, שמוקדש כל כולו ליוגורט: צזיקי, תבשיל ירוק עם יוגורט וגם קינוח אחד, איך לא, עם תאנים.
את הפוקאצ'ה הזו אני מכין כמעט בכל יום שישי, שבו אני מארח בדרך כלל כעשרים איש לארוחת ערב. הכי אני אוהב להכין אותה עם תאנים, אבל אפשר בהחלט להחליף אותן בכל תוספת שאוהבים: בצל, קישואים, זיתים, פלפלים קלויים והרשימה עוד ארוכה. היא תפוחה, אוורירית וטעימה ביותר. ובעיקר, וזה אולי הכי חשוב, היא גורפת מחמאות ממש כמו שאני אוהב. לא משנה לצד מה תגישו אותה, היא תחמיא באופן נהדר לכל רוטב או סלט שתטבלו אותה בתוכו.
זוהי שעתם היפה של פירות הקיץ, ובעיקר הפירות הנשירים. הפעם, חברים, אפרסקים! אני נורא אוהב לצלות אותם היטב ולתת להם אפקט קרמלי מענג. מנקודה זו האפשרויות פתוחות בפניכם: האם תאכלו אותם ככה, כמו שהם, עם כדור של גלידה וניל משובחת, או שתגישו אותם דווקא בסלט קיצי נהדר? לא משנה באיזו אפשרות תבחרו – המתכון הזה כאן בשבילכם.
בואו נדבר על פיצה: אני אוהב אותה אלגנטית. אני אוהב אותה עדינה. ובעיקר, אני אוהב אותה כשהיא עושה כבוד לטופינג (אחד או שניים גג!) שמונח עליה. אני מלמד להכין בצק בסיסי לפיצה, ולאחריו יגיעו אפשרויות הגשה שונות, כולן לבנות. ארוחת הערב שלכם היום הולכת להיות טעימה, אני מבטיח.
ירקות ממולאים קיימים כמעט בכל מטבחי העולם, וכמעט בכל גרסה אני מת עליהם. לפניכם שלושה מתכונים מענגים ששומרים על העיקרון המנחה בז'אנר: יחס נכון בין הירק שמשמש אכסנייה לבין חומרי המילוי, וגם לרוטב. רק יחסים טובים מאוד בין שלושת המרכיבים הללו יביאו לקסם הסופי שהוא ירק ממולא. התחילו לרוקן.
שמו של המאכל הקטן והטעים הזה הוא "נוקרלי" או "שפצלי", תלוי באזור הגאוגרפי שבו מכינים אותו. מדובר בבצקניות זעירות, נימוחות ועסיסיות שפשטות ההכנה וחומרי הגלם הבסיסיים שמהן הן עשויות, עומדים ביחס הפוך לתוצאה הנהדרת והיפהפייה שלהן. כרגיל, אני נותן מתכון בסיסי לבצקניות, ולאחריו מספר גרסאות ואפשרויות הגשה.
אתם מכירים את זה שאיך שאתם יושבים לשולחן במסעדה איטלקית, מגיעים מיד מקלות בצק ארוכים ופריכים? קוראים להם גריסיני ואני מחבב אותם מאוד. מדובר בבצק שמרים תפוח קלות, מגולגל למקלות ואפוי. בסיום האפיה מתקבלים מקלות ריחניים ופריכים למלוא עומקם שניחוח של קמח קלוי נודף מהם ומשגע את הנחיריים.
יש דברים ששווה להתאמץ בשבילם. אם תשאלו אותי, פסטה טרייה שמכינים בבית זה בהחלט אחד מהם. במקרה הזה מדובר ברביולי (אתם הרי יודעים שאני טיפוס של כיסונים) ממולאים בארטישוקים, זיתים וגבינות, שמוגשים, איך לא, עם חמאת מרווה ופרמז'ן.
הכרוביות הגמדיות שבצילום הן פרי פיתוח חדש של משק גוזן (והם עושים משלוחי ירקות עד הבית). הן יפות, מתוקות וטעימות מאוד ואת המתכון הבא אפשר להכין איתן או עם כרובית רגילה בגודלה, העיקר שתהיה טרייה ורעננה.
