אני מת על עוגיות מלוחות, בין השאר בגלל שאפשר לשחק איתן ולעשות איתן כל מה שעולה על הדעת. הפעם הלכתי על עוגיות קוואקר עם כמות נאה של גבינת פרמז'ן, קימל ורוזמרין, שהולכים ביחד נהדר. כל הבית התמלא ריח משכר של גבינה ועשבי תיבול. תענוג.
את חיבתי הגדולה לבצק פילו אתם מכירים כבר שנים. ולא בכדי: הוא קל לשימוש, קונים אותו מוכן ולא צריך לטרוח מדי בהכנתו. לצד כל אלה הוא גם וורסטילי מאוד ואפשר להכין ממנו כל כך הרבה מנות משגעות. הנה טכניקה אחת שחביבה עליי במיוחד. אני לוקח ארבע שכבות של יריעות פילו שלמות, מונחות זו על גבי זו עם תערובת של חמאה ותמצית, תמצית וניל וסוכר. אני מניח אותן על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה, ומניח עליהן תבנית תנור נוספת שמשמשת כמשקולת ומהדקת את שכבות הפילו אלה לאלה בחוזקה. רק אז אני אופה את כל העסק עד שמתקבל מעין שטיח בצק דק, קשיח ושחום. והפריכות, אלוהים הפריכות. והסוכר, אלוהים הסוכר שנעשה מעין ענבר קרמלי מושלם. אנחנו נתחיל מהמתכון הבסיסי, של שטיח הפילו הזה, ואחר כך נדבר על כל מה שאפשר לעשות איתו.
יום הפאי הגיע והוא בא בדיוק בזמן. מבחינתי, אגב, אפשר לקרוא לו יום הטארט, למרות שזה לא באמת משנה. אני אוהב אותם בכל צורה: בצק פריך, בצק עלים, מתוקים, מלוחים, מתוקים או מלבניים, טארט טוב הוא דבר נפלא בעיניי. וכשמדובר בטארט טאטין, כמו זה שלפנינו, ועוד מלוח ולא שגרתי, ממש אין לי תלונות. אז היום נכין טארט טאטין של עגבניות. עשיר בטעמים של עגבניות וחומץ בלסמי, נהדר וקצת אחר. אני מקדיש אותו לנורי, הנכד המתוק שלי, שחוגג היום יום הולדת שנתיים. אז מבחינתי, אפשר לקרוא ליום הזה גם יום הנורי.
עוגיות מלוחות הן דבר שקיים ברבים ממטבחי העולם. אם תשאלו לדעתי – הגרסה ההונגרית, "פוגאצ'ו", עולה על כולן. מדובר בעוגיות חמאה חינניות במיוחד, ולא רק שטעמן משגע, אלא גם מרקמן. בנגיסה הראשונה מתברר שהעוגיה הזו עשויה שכבות דקיקות של בצק חמאתי, וביניהן ניחוח משכר של חמאה וגבינה גם יחד. וגם גרגירי קימל יש כאן. הו, כמה שאני אוהב אתכם, גרגירים קטנים וטעימים שכמוכם. כמו תמיד לקחתי לעצמי חירות לייצר פרשנויות מגוונות לעוגיה המקסימה הזו. נתחיל, כרגיל, במתכון הבסיסי, ולאחריו תגענה גרסאות כיסוי (זיתים, עגבניות מיובשות, עשבי תיבול, כי למה לא בעצם?).
בסרדיניה, אחת הגרסאות הפופולריות לרביולי היא דווקא כשהוא מטוגן בשמן עמוק. כך מתקבל רביולי קראנצ'י למכביר, עם מילוי עסיסי ונימוח. ובכן, היום אנחנו סרדיניאים. מגוון מתכוני רביולי מטוגן לפנינו, כשגולת הכותרת היא כמובן זה המומלא שוקולד. גם את הבצק נכין יחד מאפס, וזה יצא נהדר. כמה נחמד שמדי פעם אנחנו מרשים לעצמנו. מחר נאכל יותר בריא.
אוקיי. אז חנוכה בפתחינו ואנחנו אמורים, לפיכך, לבלוס עכשיו כדורי בצק מטוגנים (כלומר ספוגים) בשמן עמוק. אני מצטער לאכזב אתכם חברים, אבל סופגניות לא תהיינה כאן. לא הפעם. נס פח השמן הוא לא תירוץ מספיק טוב מבחינתי. מה שכן, לביבות אני מחבב, ומאוד. הן נהדרות בעיניי כל השנה, ובחנוכה במיוחד. יש כאן בשפע מהן, כולל גרסה אחת מתוקה, ובעיניי, מושלמת.
מתכון מגוון מאוד לפנינו חברים. הנושא: בצק יוגורט. האפשרויות: רבות ומגוונות. ההנאה: מובטחת. זה בצק נהדר ופשוט במיוחד להכנה, שקיים בכל מיני גרסאות במטבחים הבלקניים. העיקרון הוא פשוט: במקום להוסיף לקמח ולשאר מרכיבי הבצק מים, מוסיפים לו יוגורט, שמעשיר אותו פלאים. אני אפילו לא מעבד אותו במיקסר, אלא ביד, בתוך קערה גדולה. ככה הכי קל וכיף להכין אותו. אנחנו נלך על מאפים דמויי-בורקס במילויים שונים, מגבינות, חצילים ודלעת ועד מילוי מתוק של תפוחים.
אני מתנצל מראש על הקלישאה, אבל במקרה הזה היא נכונה לגמרי. לעוגיות האלה אני חש מחויב, מתוקף תפקידי, לצרף אזהרה: לא לבעלי נטייה להתמכרות! אני מת – אבל מת – על עוגיות עבאדי. וכשעושים אותן לבד בבית, הן בקושי מספיקות לעבור לצנצנת. אמא שלי הייתה מכינה עוגיות כאלה, והן היו נהדרות. אממה? היא השתמשה במרגרינה (!). למותר לציין שאני משתמש בחמאה, והתוצאה? נסו ותגידו לי בעצמכם.
ראו הוזהרתם: זה מאפה ממכר, בעיקר אחרי שמגלים כמה קל ופשוט להכין אותו, ויעידו על כך בני משפחתי שכבר קרובים מאד לנקודה שבה הם מרימים קול צעקה מתחנן: "מספיק כבר עם הסקונס! מיצינו". עד לדבר הבא. בינתיים, בואו נלמד להכין את המאפים הבריטיים הנהדרים האלה, מתוקים או מלוחים, בדיוק בזמן לשעת התה.
בצק עלים מככב לא פעם במטבח הפרטי שלי בשנים האחרונות, ואני אגיד לכם למה: לא רק שהוא טעים נורא, אלא גם בגלל שהיום כבר אפשר לקנות גרסה ראויה שלו בכל סופר או קונדיטוריה טובה. זה הופך הכנה של מאפים יפהפיים, אלגנטיים וטעימים לקלה במיוחד. לכך בדיוק יוקדש המתכון הבא, כשבראש הרשימה טארט אגסים אלגנטי במיוחד שאני אוהב מאוד.
בואו נודה: למחלקת הרושם במנות שאנחנו מגישים יש תפקיד ברור בחיינו הקולינריים, בתנאי כמובן שזה בא בנוסף לאיכות והטעם הנהדרים של האוכל, ולא, חלילה, במקומם. אז לאלה מכם שרוצים להרשים אני נותן כאן מאפה מקסים, שניתן להכין בכל מיני גרסאות (מלוחות ומתוקות). היכונו להשוויץ.
