אסייתי

פעם נסעתי לכבר קטן בווייטנאם שתושביו התמחו בהכנת עלי בצק אורז. התהליך הילך עליי קסם, וזאת למרות שראיתי כבר דבר או שניים במסעותיי בעולם. בחזית אחד הבתים, בחדר קטן שבו רק חלון אחד שדרכו בצבצה אלומת אור, ישבה אישה קטנה על כסא נמוך והכינה דפי אורז. במצקת (עשויה קליפת קוקוס חצויה) היא לקחה בלילה רכה, עשויה קמח אורז ומים בלבד, וזלפה על בד שאותו היא הורידה מיד לסיר עם מים רותחים. העלה הדקיק התאדה ובושל, וכך היא חזרה על הפעולה שוב ושוב, לנגד עיניי המשתאות. היום, כידוע, אפשר לקנות את עיגולי בצק האורז הדקיקים מיובשים כמעט בכל סופר. השימוש בהם הוא פשוט וקל, והרי לכם כמה מתכונים של רולים נהדרים, חמים או קרים, בשריים או טבעוניים למהדרין.

תראו לי חתונה, או כל ארוע רב משתתפים אחר, שאין בתפריט שלו מנה של "באן מאודה עם…" (בדרך כלל "בשר מפורק"). מדהים איך המנה הזו חדרה אל לב המיינסטרים, ולא רק בארץ (אם כי אנחנו בהחלט מצטיינים בזה). לא פחות מעניין הוא הגלגול שלה ממקורה הסיני. הבאו (זה השם הסיני. "באן" זה התרגום האנגלי שמשמעו "לחמניה") מופיע במקור בשתי גרסאות פופולריות. הראשונה היא הגרסה הטבעית, כמו שהיא, כלומר לחמניה מאודה שמשמשת אצל הסינים בפשטות כלחם. בגרסה השניה ממלאים אותן מראש, עוד בשלב שמדובר בבצק, סוגרים את הבצק סביב המילוי ורק אז מאדים. לקח יותר מאלף שנה עד ששף ניו יורקי ידוע (דוד צ'אנג) עשה בהן את הדבר המתבקש ופשוט חצה אותן לשניים. כך הגיע לעולם כריך הבאו והשאר, כמאמר הקלישאה – היסטוריה. אנחנו נכין כאן שני סוגים: האחד ממולא בעוף קריספי והשני צמחוני, ממולא בחציל. 

עוד יום סגריר עימנו ולפיכך, קארי ירוק, והפעם – טבעוני למהדרין. גם את המנה הזו הכנו יחד תמרה ואני ואם יורשה לי לומר, היא יצאה מלבבת במיוחד. באופן אישי אני חובב גדול של קארי באשר הוא, ושל קארי ירוק במיוחד. הפעם נכין אחד קל ונוח עם משחת קארי, מושלם ליום קר שכזה. 

המתכון של היום מוקדש כל כולו לירק הנהדר שהוא הכרוב. אני אוהב אותו צלוי כהלכתו, כשהעלים הגדולים שלו מתרככים וסופגים את טעמי התיבול שמשודכים לו. הוא קל להכנה, הוא בריא וכשמכינים אותו היטב, הוא גם כה טעים. אז בואו ניגש לעבודה ונראה מה אפשר לעשות איתו. יש כאן המון אפשרויות, ואף מילה על כרוב ממולא. זה לפעם אחרת.

לביבות תירס פריכות כשמן כן הן: פריכות, מתקתקות וטעימות שבא למות. וכשמגישים אותן עם רוטב צ'ילי מתוק-חריף ההנאה כפולה ומכופלת. 

פטריות, רבותיי. טריות, מאודות, מטוגנות או ממולאות. מוגשות לצד עוף, אורז או סתם מוזהבות בחמאה. משהו מכל אלה מדבר אליכם? מצויין. המתכונים היום יהיו מגוונים ובכולן תתככב הפטריה.

המנה הסינגפורית הנהדרת הזו חביבה עליי עד מאוד: צ'יקן רייס (כשמו כן הוא – עוף עם אורז, ותשכחו כל מה שאתם יודעים על עוף מכובס). מדובר במנה רבת-מרכיבים, עדינת-טעמים וטעימה למות. ברוכים הבאים לסינגפור.

בעודי כותב שורות אלה אני מת מחום. כל כך חם לי, למעשה, שכל מה שבא לי לאכול זה סלט. הפעם מדובר בסלט תאילנדי נהדר: הוא קליל, הוא מרענן, הוא מהיר וקל להכנה, והוא גם טעים נורא. 

קציצות דג מכל מיני סוגים הן דבר שאני מכין המון. הפעם מדובר בכדורי סלמון אסייתיים נהדרים, שמעבר לטעמם העז יש להם גם מרקם נהדר. הטריק הוא לקצוץ חלק מן הדג ביד או לחתוך אותו לקוביות, ואת היתר לרסק במעבד מזון.

מדובר במתכון מנצח – ממש ככה – של חזה עוף עם פלפלים חריפים ושמן צ'ילי, שגם אותו אני מלמד איך להכין. אם אתם חובבי אוכל סיני, ובמיוחד אם אתם חובבים חריף, הגעתם למקום הנכון.

תשכחו מה"חמוץ-מתוק" של שנות השמונים – כאן מדובר בטעמים מורכבים, עדינים ומשגעים. ומי שרוצה, אפשר להכין את אותו המתכון בדיוק גם עם חזה עוף.

פעם הסתפקנו בעוף צלוי בפפריקה ושום עם תפוחי אדמה, בעיקר כי לא הכרנו אפשרויות מעניינות יותר. מזלנו הטוב שמטבחים מגוונים ומרגשים יותר פרצו אל חיינו בסערה והביאו איתם עופות צלויים בערב רב של טעמים וריחות. המתכון הבא מציע כמה וכמה אפשרויות כאלה.