לפני כמה חודשים העליתי כאן סדרת מתכונים, טבעוניים כולם, שהכנתי עם תמרה בתי. היו שם מתכונים נהדרים, כאלה שתמרה ואני מכינים לא מעט במהלך השבוע. זהו המתכון האחרון והוא נהדר במיוחד: תבשיל של ירקות שורש וערמונים ביין אדום. חיבתי לערמונים ידועה כבר מזמן ואני שמח שהעברתי אותה גם לתמרה. טבעוניים, וסתם חובבי ירקות, המתכון הזה הוא בשבילכם.
פירה, רבותיי. לכאורה, מה יש עוד לומר עליו? ובכן, בואו נדבר קודם כל על זן תפוחי האדמה. תכלס: הכי קל לקנות בסופר תפוחי אדמה "גורמה" של המותג "דוד משה". הם עושים פירה מצויין. לדקדקנים שביניכם מומלץ לקנות את תפוחי האדמה מזן "ראטה", שהם פשוט מושלמים לפירה (הפירה המפורסם של רובשון עשוי מאלה).
מה אגיד ומה אומר. חיבתי לקציצות ידועה כבר היטב, וגם בשבועות אני לא רואה סיבה להחסיר אותן משולחן החג. הפעם מדובר בקציצות נהדרות במיוחד, של ארטישוק וגבינות (מוצרלה וצ'דר), מגולגלות בפירורי לחם ומטוגנות עד הזהבה חיננית. אני אישית מעדיף אותן שמנמנות וגדולות יחסית.
מתכון קליל, נהדר ובריא לפנינו. במקרה, או שלא במקרה (שהרי יום שני היום) הוא טבעוני למהדרין ובעיניי הוא מושלם כארוחת אמצע-שבוע, ועוד שבוע שמשי ונעים שכזה. מדובר אם כן בסלט אטריות שעועית, אחד מן המתכונים הטבעוניים שהכנתי לא מכבר עם תמרה בתי.
עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.
יום הפאי הגיע והוא בא בדיוק בזמן. מבחינתי, אגב, אפשר לקרוא לו יום הטארט, למרות שזה לא באמת משנה. אני אוהב אותם בכל צורה: בצק פריך, בצק עלים, מתוקים, מלוחים, מתוקים או מלבניים, טארט טוב הוא דבר נפלא בעיניי. וכשמדובר בטארט טאטין, כמו זה שלפנינו, ועוד מלוח ולא שגרתי, ממש אין לי תלונות. אז היום נכין טארט טאטין של עגבניות. עשיר בטעמים של עגבניות וחומץ בלסמי, נהדר וקצת אחר. אני מקדיש אותו לנורי, הנכד המתוק שלי, שחוגג היום יום הולדת שנתיים. אז מבחינתי, אפשר לקרוא ליום הזה גם יום הנורי.
במיוחד לכבוד יום שני, קבלו אותו. כשמו כן הוא: תבשיל ירוק וטבעוני. וכפי שלימדו אותי הטבעונים במשפחתי – חייבים גם חלבון. הפעם מדובר בשעועית לבנה שסופגת את טעמי הירקות, התבלינים והלימון ומעשירה את עולמו העשיר-גם-ככה של התבשיל הנפלא הזה. הגישו לצידו תלולית נאה של אורז והנה לכם ארוחה טבעונית (וגם חלבונית!) מושלמת שכל אחד יכול להכין.
המתכונים האחרונים שעלו לאתר היו ברובם מקטגוריית המתכונים הפומפוזיים: חגיגיים, עשירים, חורפיים ודשנים מאוד. אז עם כל אהבתי לקטגוריית המוגזמים, לפעמים גם לי מתחשק משהו קליל ובריא יותר. הפעם נקדיש את המתכון לדבר שכולם אוהבים ולכל אחד דרך משלו להכין: ירקות צלויים. זו הדרך שלי. אני אוהב אותם פריכים יחסית ועם זיגוג מתקתק שמחמיא לטעמים הטבעיים שלהם עד מאוד.
עוד יום סגריר עימנו ולפיכך, קארי ירוק, והפעם – טבעוני למהדרין. גם את המנה הזו הכנו יחד תמרה ואני ואם יורשה לי לומר, היא יצאה מלבבת במיוחד. באופן אישי אני חובב גדול של קארי באשר הוא, ושל קארי ירוק במיוחד. הפעם נכין אחד קל ונוח עם משחת קארי, מושלם ליום קר שכזה.
אנחנו שבים לסדרת המנות הטבעוניות שהכנתי עם תמרה בתי, והפעם, בהתאם למזג האוויר: פארו. זהו סוג של חיטה קדומה, שניתן להשיגה בחנויות טבע. מי שלא מוצא, אפשר להשתמש גם בגריסי פנינה, וזה יוצא נהדר לא פחות. אנחנו נכין היום תבשיל-מרקי, חורפי, איטלקי וכה טעים. זו המנה המושלמת ליום קר כזה.
לפני כמה שבועות הקדשתי את המדור שלי ב"שבעה ימים" למתכונים טבעוניים למהדרין שאת כולם בישלתי עם בתי תמרה. תמרה ואני מבשלים יחד כבר שנים, מאז שהיא ילדה. היא נהגה "להסתובב בין הרגליים" במסעדת "תפוח זהב" ולהתבונן בסקרנות על הנעשה סביבה. מבלי ששמתי לב לדבר זמן רב, גידלתי בשלנית מצויינת שמתחזקת בלוג אוכל פופולארי, simply cooking שמו. רבים מכם ביקשתם, כמעט התחננתם, שאעלה את המתכונים גם לאתר. ובכן, ביקשתם – וקיבלתם. ראשון יעלה ויבוא הפלאפל המופלא הזה.
מאז שהייתי צעיר, כשהיה צר עולמי הקולינארי כעולם נמלה, הן מהלכות עליי קסם.
כופתאות.
כ ו פ ת א ו ת.
זה לא רק השם החינני שכה הקסים אותי, אלא ההבטחה למשהו ביתי כזה, אבל של בתים רחוקים. משהו עם מסורת בישול מכובדת. כשלמדתי והחכמתי גיליתי שרוחב היריעה של חומרי הגלם שמהם הן עשויות הוא כה גדול: קמח, תפוחי אדמה, גבינה, בשר וגם לחם. את כופתאות הלחם והגבינה אני ממש אוהב. לא רק משום טעמן הנהדר והעדין, אלא בעיקר בשל מרקמן הרך-פריך, שמגיע מחומר הגלם המרכזי – לחם לבן.
