לחמניות שמרים ממולאות – רע זה לא יכול להיות. והפעם, הן ממולאות בתערובת של זיתים, פלפל חריף ומעט עשבי תיבול. תענוג גדול לאכול אותן ככה כמו שהן, בעיקר אם הן עוד מעט חמימות מהאפייה, או להגיש אותן לצד כל ממרח שעולה על הדעת. אז אם יש פה בקהל מי שעדיין מפחד מבצק שמרים, הגיע הזמן להפסיק לפחד.
מדובר במעין סופגניות אפויות, ממולאות בתפוחי עץ מבושלים, חמצמצים-מתקתקים. הריח שימלא את הבית בעת האפייה הוא לא פחות ממשכר.
פיסלדייה היא מעין פוקאצ'ה דרום צרפתית נהדרת, שבדרך כלל עשויה מבצק עלים. אנחנו נעשה אותה קצת אחרת, ונהדרת לא פחות, מבצק שמרים תפוח כהלכתו. מה שאני אוהב במאפה היפה הזה, חוץ מאת העובדה שהוא טעים נורא, זה את מראהו. את הפלפלים הקלויים, האנשובי, הבצל והזיתים נשבץ כאבני חן על פני הבצק, והתוצאה? שורו, הביטו וראו. יפה כמו תכשיט.
אין צורך להפליג בשבחיה של החלה. אפשר לעומת זאת, להפליג בשבחיה של החלה הביתית שמפיצה ריחות משגעים כשאופים אותה. וכשמוסיפים לה צימוקים וקרם שקדים (שגם אותו עושים, כמובן, לבד) התענוג כולו שלנו.
תפסיקו כבר לפחד משמרים. שהם יפחדו מכם. אין כל קסם בהכנת בצק שמרים ולא נדרש כל ידע מקצועי מיוחד. מה שצריך זה שמרים טריים או יבשים, הקפדה על כמה כללי ברזל פשוטים שיובאו בהמשך, ולא מעט סבלנות. המתכון הזה הוא פשוט ובסיסי ותוכלו להשתמש בו בכל מיני אופנים.
דווקא צורת הקיפול שלו היא מה שהופכת אותו לכל כך מיוחד. מדובר במאפה מדופף של הרבה דפי בצק שמרים, רכים, אוורירים וריחנים, שמצפינים בתוכם מילוי טעים (פה יש שתי אפשרויות למילויים שונים). לכו על זה. הנאה רבה מובטחת לכם. גם בעשייה, גם באכילה.
