בצק עלים מככב לא פעם במטבח הפרטי שלי בשנים האחרונות, ואני אגיד לכם למה: לא רק שהוא טעים נורא, אלא גם בגלל שהיום כבר אפשר לקנות גרסה ראויה שלו בכל סופר או קונדיטוריה טובה. זה הופך הכנה של מאפים יפהפיים, אלגנטיים וטעימים לקלה במיוחד. לכך בדיוק יוקדש המתכון הבא, כשבראש הרשימה טארט אגסים אלגנטי במיוחד שאני אוהב מאוד.
בראוניז, רבותיי (במיוחד ליום האהבה הבא עלינו לטובה): מה בעצם ההבדל בינם לבין עוגת שוקולד, מלבד הצורה? המתכון הזה יענה על השאלה הזו בדיוק. התורה שלי כשזה מגיע לבראוניז היא פשוטה למדי: הם חייבים להיות רכים (מאוד!), נימוחים ועסיסיים להחריד. לפיכך – ויש מי שיתרעמו על כך – אני אוסר על שימוש באגוזים בבראוניז (נימוחים כבר אמרתי). אז אם כל העניין הזה של בראוניז שנמסים בפה מעצמם נשמע לכם, הגעתם למקום הנכון. ויש פה עוד שני מתכוני שוקולד. אם כבר, אז כבר.
זוהי שעתם היפה של פירות הקיץ, ובעיקר הפירות הנשירים. הפעם, חברים, אפרסקים! אני נורא אוהב לצלות אותם היטב ולתת להם אפקט קרמלי מענג. מנקודה זו האפשרויות פתוחות בפניכם: האם תאכלו אותם ככה, כמו שהם, עם כדור של גלידה וניל משובחת, או שתגישו אותם דווקא בסלט קיצי נהדר? לא משנה באיזו אפשרות תבחרו – המתכון הזה כאן בשבילכם.
יחסיי עם השוקולד בכלל, ועם הדבר הנפלא שהוא מוס שוקולד בפרט, השתנו באופן ניכר בשנים האחרונות. היום אני צריך אותו קל ואוורירי יותר. המתכון הזה שומר על טעמים שוקולדיים עשירים ועמוקים, אבל "מקליל" את כל העסק מאוד. אני נותן, כרגיל, מתכון בסיסי ותוספות אפשריות לשדרוג.
כחובב ארטיקים מושבע אני כבר שנים רבות מנסה שוב ושוב למצוא את הארטיק האולטימטיבי, אותו אוכל ללקק בהנאה רבה. רק שכולם, אבל כולם, כל כך מתוקים, בהגזמה פרועה. אז השנה החלטתי לעשות מעשה: קניתי תבניות ארטיק עשויות סיליקון והחלטתי להכין ארטיקים לבד. הם יצאו נהדרים, כדאי לכם לנסות אותם.
אל תבהלו מהמונח הצרפתי "טרין" – הוא בסך הכל מתייחס לתבנית, המאורכת במקרה הזה, שבתוכה מכינים את קינוח השוקולד – קפה הזה שאני מאוד אוהב . מדובר בעצם בסוג של מוס עשיר, קצת דחוס יותר ממוס שוקולד, אבל עדיין אוורירי וקטיפתי, רק שהוא בתבנית מאורכת וניתן לפרוס אותו בקלות לפרוסות אלגנטיות ולהגיש.
אמנם הדובדבנים רק בתחילת עונתם, אבל אני מציע להתחיל להתכונן כבר עכשיו. עם עוגה כזו לא כדאי לחכות: היא יפהפיה, מרשימה, טעימה נורא, ופשוטה למדי …
מכל עוגיות תבל כולן, הכי הכי אני אוהב את אלה שנקראות "אוזני פיל". מדובר, לעניות דעתי, בעוגייה האולטימטיבית: יש בה בצק עלים חמאתי ומסוכר עד כלות שיוצר עוגיית-קפה אידיאלית, פריכה, אוורירית ומתוקה בדיוק במידה.
הכנאפה אהובתי משכבר הימים מקבלת כאן טוויסט קטן ונפלא: מילוי של משמשים, וניל ולימון. אם חשקה נפשכם במתכון נהדר, וקצת אחר, לשבועות (או סתם ככה) – הגעתם למקום הנכון.
ראשית אני מלמד איך להכין בצק פריך משובח. זו מיומנות נהדרת כי מרגע שתלמדו להכין את הבצק תוכלו להכין כל כך הרבה טארטים משגעים, מלוחים או מתוקים. המתכון הזה הוא של טארט במילוי ריקוטה וצנוברים שאני אוהב מאוד.
שני קינוחים נהדרים, קלים, כיפים להכנה ובעיקר לאכילה של מרנג ופירות אדומים. מדובר ככל הנראה בשילוב האולטימטיבי של מתיקות וחמיצות, והתוצאה טעימה, חגיגית ומרשימה מאוד.
