קובה

לא מזמן התחשק לי להכין קובה לארוחה משפחתית, אבל רציתי קובה בטעם חדש ולא את אלה המוכרים והידועים. נזכרתי שפעם, לפני הרבה מאד שנים, אכלתי קובה דלעת נהדרת. הדלעת שייכת למשפחת הירקות ש"פעם מאוד לא אהבתי", בעיקר כי בישלו אותה עד זרא במרק או בתבשיל, עד שאיבדה את טעמה, צורתה, צבעה ומרקמה (יחד עם כרובית וקישואים). היום דלעת היא דווקא אחד מהירקות החביבים עליי לגמרי. זה נגמר, אם כן, בקובה דלעת, לשמחת בני המשפחה, והיא הייתה נהדרת. המרק היה חמצמץ-מתקתק, תוך שאני עוקף מימין ומשמאל את הגרסאות המסורתיות ועושה בהם כבשלי. המעטפת הדקה ספגה יפה את טעמי המרק העשיר בטעמיו, המילוי הבשרי היה עדין וטעים. כל הקומבינציה עבדה נהדר תוך שמירה על איזון טעמים עדין לכלל הרמוניה נהדרת. הנה לכם המתכון, שלב אחרי שלב, להנאתכם הרבה.