אנחנו בעיצומה של עונת הירקות הירוקים, והו, כמה שאני אוהב אותם. המגוון שלהם עצום והמלאכה רבה. אני הלכתי על נוסח אסייתי, כדרכי, אבל לגמרי אפשר גם להקפיץ אותם בשמן זית ובכל תבלין שאוהבים. וגם עם תרכובת הירקות אפשר לשחק ולהוסיף, למשל, כרוב ניצנים או קישואים. זו מנה קלה בכל המובנים, היא אביבית במובהק והירוק שלה ירוק מאוד.
ראש השנה מתקרב אלינו בצעדי ענק (איזה כיף). על שולחן החג או השישי שלי תמיד יש עגבניות צלויות כאלה או אחרות. אני מת עליהן בכל צורה, על העסיסיות הנימוחה-מתקתקה הזו שיוצאת מהן בצלייה וממש מתחננת שיטבלו בהן פרוסה נאה של חלה. כאלה הן העגבניות האלה, מנה (טבעונית ונטולת גלוטן, אגב) שהיא קלאס באפס מאמץ.
מנת חג יפהפיה, חגיגית והו כה טעימה לפנינו. מדובר בכרוב ממולא בשר, אורז וכל טוב. אני עשיתי את שלי עם כרוב סבוי שאני מת עליו וקונים אותו בשוק האיכרים. לגמרי אפשר להשתמש גם בכרוב רגיל. ובנוגע לרוטב – באופן אישי קצת נמאס לי מרטבי עגבניות למיניהם, בממולאים ובכלל. אני הלכתי על רוטב רכז-רימונים מתקתק-מתובל ונהדר ממש.
נתחיל מהסוף – מדובר בעוגה שהיא שוס. הכנתי אותה לראשונה מזמן, בכלל בלי לחשוב על פסח, אלא כי יש לי, כידוע, אובססיה רבת שנים לערמונים. אין מילים בפי (וזה נדיר) לתאר כמה היא טעימה, ואגב, כמה קל להכין אותה. היא רכה-רכה ומתוקה (אך לא מדי), ורק במקרה אין בה קמח. הרי ערמונים הם עמילניים למדי ולא זקוקים לשום תוספת. המרקם שנוצר הוא כה עסיסי וקל בעת ובעונה אחת, שמזמן היא כבר הפכה לאורחת קבועה בארוחות השישי של משפחת אהרוני. והנה הגיע פסח, ועכשיו תורה לככב גם אצלכם.
שני קינוחים נהדרים, קלים, כיפים להכנה ובעיקר לאכילה של מרנג ופירות אדומים. מדובר ככל הנראה בשילוב האולטימטיבי של מתיקות וחמיצות, והתוצאה טעימה, חגיגית ומרשימה מאוד.
תמיד אהבתי קניידלך. מדי פסח אני מכין סיר ענק של מרק צח עם כדורים נאים למראה ולמאכל כאחד. השדרוג שלי, שאני מת עליו במיוחד, הוא מילוי כבד העוף שממלא כל קניידל ומעשיר אותו בטעמים משגעים.
