יום העצמאות תיכף עימנו ולפיכך אספתי כמה מתכוני קציצות-קבב נהדרים ומגוונים, תופתעו לשמוע. מעולם לא הייתי הטיפוס המנפנפף-על-המנגל ביום העצמאות או בכלל, אבל מאז שפתחתי קצבייה אני בהחלט נהנה מהפוזה הזו הרבה יותר. המתכונים שיובאו בהמשך מגיעים גם טיפים כלליים לקבב המושלם. הם מתייחסים כולם לטיגון במחבת, אבל ברור שאפשר ואף רצוי להכין אותם בצלייה על גריל פחמים.
זה אחד המאפים המבוקשים ביותר בבית משפחת אהרוני בתקופה האחרונה, והאמת, שממש בצדק. אחרי הפסקה קטנה (בכל זאת, נפשתי לי רגע באיטליה) חשבתי שזה המתכון המושלם לחזור איתו אליכם. הוא יפה וחגיגי, פשוט למדי להכנה וטעים-טעים.
מנת חג יפהפיה, חגיגית והו כה טעימה לפנינו. מדובר בכרוב ממולא בשר, אורז וכל טוב. אני עשיתי את שלי עם כרוב סבוי שאני מת עליו וקונים אותו בשוק האיכרים. לגמרי אפשר להשתמש גם בכרוב רגיל. ובנוגע לרוטב – באופן אישי קצת נמאס לי מרטבי עגבניות למיניהם, בממולאים ובכלל. אני הלכתי על רוטב רכז-רימונים מתקתק-מתובל ונהדר ממש.
נתחיל מהסוף – מדובר בעוגה שהיא שוס. הכנתי אותה לראשונה מזמן, בכלל בלי לחשוב על פסח, אלא כי יש לי, כידוע, אובססיה רבת שנים לערמונים. אין מילים בפי (וזה נדיר) לתאר כמה היא טעימה, ואגב, כמה קל להכין אותה. היא רכה-רכה ומתוקה (אך לא מדי), ורק במקרה אין בה קמח. הרי ערמונים הם עמילניים למדי ולא זקוקים לשום תוספת. המרקם שנוצר הוא כה עסיסי וקל בעת ובעונה אחת, שמזמן היא כבר הפכה לאורחת קבועה בארוחות השישי של משפחת אהרוני. והנה הגיע פסח, ועכשיו תורה לככב גם אצלכם.
מתכון קליל, נהדר ובריא לפנינו. במקרה, או שלא במקרה (שהרי יום שני היום) הוא טבעוני למהדרין ובעיניי הוא מושלם כארוחת אמצע-שבוע, ועוד שבוע שמשי ונעים שכזה. מדובר אם כן בסלט אטריות שעועית, אחד מן המתכונים הטבעוניים שהכנתי לא מכבר עם תמרה בתי.
עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.
כולם יודעים להכין פלפלים ממולאים, וכולם אוהבים אותם. בצדק. הם ממש מבקשים שימלאו אותם. אני אוהב אותם דווקא כשהם לא שוחים בשלולית של רוטב, אלא כשהם מזוגגים בו, כמעט כמו פלפלים-קלויים-ממולאים. באופן הזה הם הכי טעימים ועשירי טעם פלפלי נהדר. וכשמדובר בפלפל השושקה האהוב עליי כל כך, הטעם נהדר אפילו יותר. קדימה, בואו נמלא.
מאפה חגיגי, יפה וטעים לפנינו. האפקט ה"אקורדיוני" מתקבל מטכניקת הקיפול הכיפית הזו, שמייצרת לא רק מראה יפהפה, אלא גם מרקם נהדר לבצק הפילו. אני בחרתי בטעמים של ארטישוק, גבינות וזיתים. אתם מוזמנים לעשות כמוני ואתם מוזמנים גם לגוון לפי טעמכם. כי גם פלפלים קלויים, קישואים או חצילים יהיו נהדרים כאן.
במיוחד לכבוד יום שני, קבלו אותו. כשמו כן הוא: תבשיל ירוק וטבעוני. וכפי שלימדו אותי הטבעונים במשפחתי – חייבים גם חלבון. הפעם מדובר בשעועית לבנה שסופגת את טעמי הירקות, התבלינים והלימון ומעשירה את עולמו העשיר-גם-ככה של התבשיל הנפלא הזה. הגישו לצידו תלולית נאה של אורז והנה לכם ארוחה טבעונית (וגם חלבונית!) מושלמת שכל אחד יכול להכין.
לפני כמה שנים, לכבוד יום הולדתי, הכינו לי ילדיי ארוחה גדולה וחגיגית עם כל המנות המיתולוגיות ביותר שלי. היו שם מנות שאהבנו כולנו לאורך שנים (ואפילו לחמניות כמו בתפוח זהב!). ולקינוח? אגסים ביין. כן כן, אגסים ביין ותבלינים. הם אולי הקינוח האהוב עליי, וסחטיין על הילדים שלי שמכירים אותי כל כך טוב. משהו במרקם הרך-אך מוצק של אגסים מבושלים פשוט מהלך עליי קסם. תמיד יש לי פנטזיה להיות אדם כזה שמכין לו צנצנת של אגסים מבושלים ביין, שומר אותה במקרר ומדי פעם שולף לו איזה אחד נחמד לנשנוש. הבעיה היא שלעולם הם יגמרו עוד באותו היום שאני מכין אותם. וזה בסדר. היום נלמד איך להכין אגסים שכאלה וגם נלמד מה אפשר לעשות איתם. ספוילר: המון דברים! אפילו עוגת שוקולד נהדרת ומרשימה.
בגיל 22 החליטה מריה שחיי הנזירות לא מתאימים לה והיא עזבה את המנזר, כשהיא זוכה לחרמות ונדויים מצד שאר הנזירות. היא עזבה ללא רכוש או השכלה. הדבר היחיד שידעה לעשות זה מרציפן ומיני ממתקים שמכינים משקדים. מריה האמביציוזית התחילה לייצר ממתקי מרציפן משובחים ותוך כמה שנים פתחה חנות קטנה באחד הרחובות המתפתלים של העיירה הציורית. החנות קיימת עד היום והיא מפורסמת בכל האי וגם מחוצה לו בשל ממתקי השקדים המשובחים של מריה. לפני כמה שנים התמזל מזלי לפגוש אותה, את מריה. הרבה מחמאות על הנזירות לא היו לה. "הדבר הטוב היחיד שיצא מהחיים האיומים האלה במנזר, זה המרציפן שלמדתי להכין שם". היא כנראה צודקת, ועל כך תעיד החנות שלה, כולה על טהרת השקדים. גם אני מאד אוהב שקדים. אלה העוגיות של מריה.
יש אנשים שמעיזים לומר שקרם קרמל הוא קינוח מיושן. שיגידו. בעיניי מדובר בקינוח פלאי במיוחד. מעבר לטעם הוונילי העדין והשמיימי שלו, מדובר בקינוח שכולו על טהרת המרקם, וצריך להגיע איתו לרמת דיוק ספציפית מאוד. ווניל, מרקם, רמת דיוק שמתאימה לאובססיבים: מה הפלא שאני מת עליו? אז אם קינוח בעל מרקם רך, רוטט כמעט, שלא דורש שום לעיסה ופשוט נמס מעצמו בפה נשמע לכם אטרקטיבי, אתם במקום הנכון. תתפלאו לגלות כמה קל להכין אותו. צריך רק לדייק בהכנתו והעונג כולו שלכם.
