האיטלקים קוראים לה בשם העסיסי "פריטטה", הספרדים מכנים אותה "טורטייה". אני יכול להישבע שמדובר בחביתה. אמנם חביתה משוכללת לגמרי, ונהדרת מאוד, אבל חביתה. מה שבאמת מבדיל בין סתם חביתה לפריטטה הוא קיומו של מרכיב משמעותי – ירק בדרך כלל – שנותן לה את ה"גוף". לפעמים מוסיפים גם גבינה מגורדת, מה שהופך את החביתה הצנועה שלנו למאכל של ממש שעומד בפני עצמו. לא פחות מארבע פריטטות לפנינו, חברים. מדובר בגרסה משודרגת ונהדרת במיוחד של "סתם" ארוחת-ערב-של-אמצע-השבוע.
אז קדימה, בואו נפרטט.
אנחנו ממשיכים, כמתבקש, בקו החורפי, והפעם: מרק ערמונים ופטריות שאני אוהב במיוחד. המתכון שלפנינו מוקדש כל כולו לערמונים אהוביי, החורפיים וה-הו כה טעימים. ואל תתנו לתמונה המפונפנת להטעות אתכם – מדובר במרק קל להכנה. זו מנה מושלמת לסוף שבוע קר שכזה.
המתכון של היום מוקדש כל כולו לירק הנהדר שהוא הכרוב. אני אוהב אותו צלוי כהלכתו, כשהעלים הגדולים שלו מתרככים וסופגים את טעמי התיבול שמשודכים לו. הוא קל להכנה, הוא בריא וכשמכינים אותו היטב, הוא גם כה טעים. אז בואו ניגש לעבודה ונראה מה אפשר לעשות איתו. יש כאן המון אפשרויות, ואף מילה על כרוב ממולא. זה לפעם אחרת.
אם, בשיטוטיכם בעיר, תתקלו במקרה בקישואים קטנים (!) ונאים למראה, אנא רכשו אותם. אנחנו נכין מהם סלט נפלא של קישואים טריים (כן כן, טריים). הם כל כך טעימים ככה, במצבם הטבעי, כשהם פרוסים דק-דק. אם יש לכם מנדולינה, זה בדיוק הזמן לשלוף אותה ולהשתמש בה (בזהירות!).
אוקיי. אז חנוכה בפתחינו ואנחנו אמורים, לפיכך, לבלוס עכשיו כדורי בצק מטוגנים (כלומר ספוגים) בשמן עמוק. אני מצטער לאכזב אתכם חברים, אבל סופגניות לא תהיינה כאן. לא הפעם. נס פח השמן הוא לא תירוץ מספיק טוב מבחינתי. מה שכן, לביבות אני מחבב, ומאוד. הן נהדרות בעיניי כל השנה, ובחנוכה במיוחד. יש כאן בשפע מהן, כולל גרסה אחת מתוקה, ובעיניי, מושלמת.
לפניכם מתכון שמוקדש כולו ללביבות תפוחי אדמה. בבסיסן של כל הלביבות האלה מחית תפוחי אדמה, דומה מאוד לתערובת של ניוקי, שיוצרת לביבות רכות ועסיסיות שאני אוהב מאוד. יש כאן חמישה סוגים, אחד טבעוני, אחד בשרי, אחד מתוק, שיהיה לכו-לם.
לביבות תירס פריכות כשמן כן הן: פריכות, מתקתקות וטעימות שבא למות. וכשמגישים אותן עם רוטב צ'ילי מתוק-חריף ההנאה כפולה ומכופלת.
בשנים האחרונות התאהבתי בה. במרקם שלה, בטעמה הנהדר, האופייני והמוגדר כל כך. וכשמתייחסים אליה יפה, דהיינו לא מבשלים אותה עד שתצא נשמתה, היא מחזירה אהבה ומתבררת להיות מגוונת מאוד. אני מדבר כמובן על הכרובית. המתכון היום מוקדש רק אליה, עם מנה מענגת במיוחד של גראטן כרובית וראש סלרי. אחריה יבואו עוד שני רעיונות לשימוש בירק המופלא הזה, של "טאבולה" כרובית ופרגיות מוקפצות עם פרחי כרובית. הכי מצחיק זה להגיד כרובית והכי כיף זה לאכול אותה.
פטריות, רבותיי. טריות, מאודות, מטוגנות או ממולאות. מוגשות לצד עוף, אורז או סתם מוזהבות בחמאה. משהו מכל אלה מדבר אליכם? מצויין. המתכונים היום יהיו מגוונים ובכולן תתככב הפטריה.
את המתכון הזה של עגבניות שרי צלויות, אני מכין – באמת באמת – בכל יום שישי. היחס בין כמה שהן טעימות לבין כמה שקל להכין אותן הוא כמעט מביך. השילוב של עגבניות, שמן זית טוב, חומץ בלסמי ועשבי תיבול נחוץ בחיים של כולנו. ודבר נוסף שאני אוהב בעגבניות האלה, מאוד, זה כמות המנות המגוונות הנוספות שאפשר להכין מהן. כזהו המתכון היום, של מנת הבסיס שהיא העגבניות הצלויות, וכל מה שאפשר להכין מהן. הן נשמרות נהדר במקרר ולפיכך אני מכין כמות גדולה מהן. כל בני הבית נהנים מהן אחר כך כל השבוע.
לא פחות מארבעה מתכונים של סלט חצילים אני מציע כאן, כולם טעימים שאפשר למות. והם גם בריאים, קלים להכנה ובעיקר מהווים את מנת הקיץ המושלמת. טעים טעים ועוד פעם טעים.
ראש השנה מתקרב אלינו והגיע הזמן להתחיל לחשוב מה מבשלים. המתכונים בשבועות הקרובים יהיו כולם בסימן ארוחת חג, כלומר: חגיגיים, טעימים, מרשימים, אבל לא מסובכים במיוחד. אז מה יש לנו למנה ראשונה? קראו לי אולד-פאשנד, אבל סלט עלים משובח הוא דבר שתמיד נמצא על שולחן החג שלי. הפעם זה סלט נהדר של עלים, אגסים, אגוזים וגבינה כחולה: חגיגי וטעים, בחמש דקות עבודה.
