מקלות פירה וגבינה: פריכים ונהדרים

פירה, רבותיי. לכאורה, מה יש עוד לומר עליו? ובכן, בואו נדבר קודם כל על זן תפוחי האדמה. תכלס: הכי קל לקנות בסופר תפוחי אדמה "גורמה" של המותג "דוד משה". הם עושים פירה מצויין. לדקדקנים שביניכם מומלץ לקנות את תפוחי האדמה מזן "ראטה", שהם פשוט מושלמים לפירה (הפירה המפורסם של רובשון עשוי מאלה).

לחם שטוח עם תוספות

מתכון "מודולרי" נוסף לפנינו, כלומר, מתכון בסיסי שלאחריו תגענה אפשרויות הגשה שונות ומגוונות. והפעם – לחמים שטוחים עם תוספות. טופינגז, איף יו וויל. ברבים ממטבחי העולם מגישים אותם בגרסאות שונות (והפיצה היא ממש לא היחידה), והם כיפים וטעימים נורא בכל גרסה. אז נתחיל ממתכון בסיסי לבצק שכזה, ולאחריו כמה גרסאות שאני אוהב במיוחד. 

קציצות ארטישוק וגבינה

מה אגיד ומה אומר. חיבתי לקציצות ידועה כבר היטב, וגם בשבועות אני לא רואה סיבה להחסיר אותן משולחן החג. הפעם מדובר בקציצות נהדרות במיוחד, של ארטישוק וגבינות (מוצרלה וצ'דר), מגולגלות בפירורי לחם ומטוגנות עד הזהבה חיננית. אני אישית מעדיף אותן שמנמנות וגדולות יחסית.

לחם סיר ללא לישה

אנחנו נמצאים על סיפו של פסח, והנה העת להפרד מהלחם עם מתכון אחד נהדר. מעולם לא הרביתי באפיית לחמים בבית, כי למה לי? הרי ברדיוס קטן מאוד מסביבי יש כזה שפע של מאפים ולחמים. ובכל זאת, לפעמים נחה עליי הרוח ואני אופה לחם, ואם כבר אז שיהיה כזה שאי אפשר להשיג בחנויות. כזה הוא הלחם הנהדר של היום: הוא טעים, אוורירי, תפוח ועם קרום פריך. ובעיקר, הוא ממש קל להכנה. שימו לב: לא צריך ללוש אותו שעות או בכלל. פשוט מערבבים את החומרים בקערה עם כף עף או מרית כשלוש דקות עד שהם מתגבשים לבצק, אמנם בצק לא חתיכי ולא חלק, אבל ממש בצק. לתת לו לתפוח וזהו.

סלט אטריות שעועית טבעוני

מתכון קליל, נהדר ובריא לפנינו. במקרה, או שלא במקרה (שהרי יום שני היום) הוא טבעוני למהדרין ובעיניי הוא מושלם כארוחת אמצע-שבוע, ועוד שבוע שמשי ונעים שכזה. מדובר אם כן בסלט אטריות שעועית, אחד מן המתכונים הטבעוניים שהכנתי לא מכבר עם תמרה בתי. 

עגבניות צלויות עם מוצרלה וטפנד

עגבניות צלויות תמיד נמצאות אצלי על שולחן השבת באופן כזה או אחר. לפעמים אלה "עגבניות שרי של יום שישי", ולפעמים אלה דווקא עגבניות גדולות, חצויות וצלויות כפי שהן או עם תוספת קטנה ושובבה מלמעלה. הפעם מדובר בעגבניות צלויות ועסיסיות עם ממרח טפנד וגבינת מוצרלה שלאחרונה אני מכין ללא הפסקה.

רולים ווייטנאמיים מנייר אורז

פעם נסעתי לכבר קטן בווייטנאם שתושביו התמחו בהכנת עלי בצק אורז. התהליך הילך עליי קסם, וזאת למרות שראיתי כבר דבר או שניים במסעותיי בעולם. בחזית אחד הבתים, בחדר קטן שבו רק חלון אחד שדרכו בצבצה אלומת אור, ישבה אישה קטנה על כסא נמוך והכינה דפי אורז. במצקת (עשויה קליפת קוקוס חצויה) היא לקחה בלילה רכה, עשויה קמח אורז ומים בלבד, וזלפה על בד שאותו היא הורידה מיד לסיר עם מים רותחים. העלה הדקיק התאדה ובושל, וכך היא חזרה על הפעולה שוב ושוב, לנגד עיניי המשתאות. היום, כידוע, אפשר לקנות את עיגולי בצק האורז הדקיקים מיובשים כמעט בכל סופר. השימוש בהם הוא פשוט וקל, והרי לכם כמה מתכונים של רולים נהדרים, חמים או קרים, בשריים או טבעוניים למהדרין.

תבשיל ירוק טבעוני

במיוחד לכבוד יום שני, קבלו אותו. כשמו כן הוא: תבשיל ירוק וטבעוני. וכפי שלימדו אותי הטבעונים במשפחתי – חייבים גם חלבון. הפעם מדובר בשעועית לבנה שסופגת את טעמי הירקות, התבלינים והלימון ומעשירה את עולמו העשיר-גם-ככה של התבשיל הנפלא הזה. הגישו לצידו תלולית נאה של אורז והנה לכם ארוחה טבעונית (וגם חלבונית!) מושלמת שכל אחד יכול להכין.

עוף צלוי עם פלפל שושקה

מי שעוקב אחריי מספיק זמן מודע כבר לאהבתי היוקדת לפלפלים קלויים. אגדיל ואומר אף שפלפלים קלויים הם אולי המאכל האהוב עליי ביותר, כי עם כל הכבוד לקראנצ'יות של פלפל טרי, שום דבר לא משתווה בעיניי לטעמים הפלפליים העזים שיוצאים מהם כשקולים אותם כהלכה. המתכון הפעם מוקדש לשושקה האהובים, הפלפלים המאורכים והמתקתקים. יש כאן כמה מתכונים נפלאים כשבראשם מתכון קל ונהדר לעוף צלוי עם פלפלים מתקתקים-חריפים והו כה טעימים. 

פסטה "פשוטה" אך לא פושטית

לאחרונה אני בקטע של פסטות פשוטות (וזה שהן פשוטות לא אומר שהן לא מוקפדות, מאוד). נכון יותר לומר שמדובר בפסטות מינימליסטיות, כאלה שלא שוחות בשלולית של רוטב. "אלי אוליו" עונה נהדר על ההגדרה הזו, והיא תהיה הבסיס שעליו נוסיף את השומר אהובי. תצא לנו פסטה פשוטה, רעננה ונהדרת, כל עוד נקפיד על כמה כללים.

לחמניות באו עם עוף קריספי

תראו לי חתונה, או כל ארוע רב משתתפים אחר, שאין בתפריט שלו מנה של "באן מאודה עם…" (בדרך כלל "בשר מפורק"). מדהים איך המנה הזו חדרה אל לב המיינסטרים, ולא רק בארץ (אם כי אנחנו בהחלט מצטיינים בזה). לא פחות מעניין הוא הגלגול שלה ממקורה הסיני. הבאו (זה השם הסיני. "באן" זה התרגום האנגלי שמשמעו "לחמניה") מופיע במקור בשתי גרסאות פופולריות. הראשונה היא הגרסה הטבעית, כמו שהיא, כלומר לחמניה מאודה שמשמשת אצל הסינים בפשטות כלחם. בגרסה השניה ממלאים אותן מראש, עוד בשלב שמדובר בבצק, סוגרים את הבצק סביב המילוי ורק אז מאדים. לקח יותר מאלף שנה עד ששף ניו יורקי ידוע (דוד צ'אנג) עשה בהן את הדבר המתבקש ופשוט חצה אותן לשניים. כך הגיע לעולם כריך הבאו והשאר, כמאמר הקלישאה – היסטוריה. אנחנו נכין כאן שני סוגים: האחד ממולא בעוף קריספי והשני צמחוני, ממולא בחציל. 

ירקות צלויים מוצלחים במיוחד

המתכונים האחרונים שעלו לאתר היו ברובם מקטגוריית המתכונים הפומפוזיים: חגיגיים, עשירים, חורפיים ודשנים מאוד. אז עם כל אהבתי לקטגוריית המוגזמים, לפעמים גם לי מתחשק משהו קליל ובריא יותר. הפעם נקדיש את המתכון לדבר שכולם אוהבים ולכל אחד דרך משלו להכין: ירקות צלויים. זו הדרך שלי. אני אוהב אותם פריכים יחסית ועם זיגוג מתקתק שמחמיא לטעמים הטבעיים שלהם עד מאוד. 

Close
Close