לאחרונה אני בקטע של פסטות פשוטות (וזה שהן פשוטות לא אומר שהן לא מוקפדות, מאוד). נכון יותר לומר שמדובר בפסטות מינימליסטיות, כאלה שלא שוחות בשלולית של רוטב. "אלי אוליו" עונה נהדר על ההגדרה הזו, והיא תהיה הבסיס שעליו נוסיף את השומר אהובי. תצא לנו פסטה פשוטה, רעננה ונהדרת, כל עוד נקפיד על כמה כללים.